[גיפס] (פסחים עה) תניא באש ולא בסיד רותח ולא בגפסים רותחין. (חולין ח) אי זו היא מכוה לקה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגיפסיס רותח. (פרק ח בפרה) עשאן בסיד או בגיפסיס. (פ' י' בכלים) במה מקיפין בסיד ובגיפסיס וכן קבותיי' של מורייס שגפסן עם השפ' פי' שחיברן בגיפסיס והוא בלעז גפס"ו ויותר היא לבן מן הסיד ופירוש קבותיים קנקנים שדומין לקב (א"ב פיר' בלשון יון רומי וישמעאל מין סיד הנחפר ממטמוני ארץ ולפעמים נשרפת אבן מיוחדת לגפסיס וחכמינו בנו פועל מן השם ורן הפליג מן פלגוס):