[גרעניץ] (שבת כ) במשנה ובגבולין משיצית האור ברובן (סוכה מד) דאיתיה מן התורה בגבילין מנא לן דכתיב ולקחתם לכם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד פי' כל ארץ ישראל קרוי גבולין לבד מירושלים: (ובפ' ג' בכלאים) היה לו גובל גבוה טפח פי' גובל הוא דריסת האדם סביב הערוגה לשון גבול הוא: