[בוך, רוקין וועלבונג] (בב"ק ע ובב"ב נו סנהדרין ל נדה נב) שתי שערות שאמרו אחת בגבה ואחת בכריסה פי' אמרינן לענין זכר אמר רב יהודה אמר שמואל שתי שערות שאמרו אפילו אחת על הכף ואפילו אחת על הביצים תניא נמי הכי שתי שערות שאמרו אפילו בגבה אפילו בכריסה פי' כף זה מקום יש למעלה מן הגיד ונקרא כף כמו כף האשה במקום ערותה כדגרסי' צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף מאי כף אמר רב הונא מקום תפוח יש באשה למעלה מאותו מקום ונקרא כף וכיון שמתגדלת מתמעך והולך ומפני שהוא מקום תפוח קורין אותו על גבה כלומר הוא מקום גבוה וזהו על גבה וכריסה הוא מקום שערי הערוה ושתיהן במקום אחד כי הגב והכרס שניהן במקום אחד הן הלא תראה דאמרינן בדיני ממונות זוטא וכן שבבן ושבבת היכי דמי אילימא אחד אומר אחת בגבה וא' אומר אחת בכריסה האי חצי עדות הוא אלא אחד אומר ב' בגבה ואחד אומר כו' (ובבתרא נו) הכי נמי בתינוק יש לו מקום למעלה מן הגיד ונקרא כף ונמצא כף למטה מן הביצים ושניהן בית הערוה וכן הלכ' כרבנן וכשמואל. זה פי' רבינו חננאל בבא סימן: