[צישטויסין] (בפרקא קמא דעוקצין) בגמרא דחבילי קש כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורים אית דאמרי פססן. ובשאלות הראשונות הביאו ראיה מאותה דע"ז קטע ראש אזנה ספה והוא פססה אבל לא צרכנו בכך שבסיסה ופסיסה אחד הוא דכתיב בוססו את חלקתי ומתרגמינן דושישו (א"ב בנוסחאות גרסי' פחסה וכן גרס הערוך בערך פסס):