[גשרייא וועה] (יבמות צט) ביאה מאח דהוא אב והוא בעל והוא בר בעל (יומא סט סנהדרין סד) אמר רב יהודה ואי תימא ר' יוחנן בייא בייא היינו דאחרביה להיכלא. (ובילמדנו בסוף פרשת בראשית) אמרו החיה והעופות ובהמה ביאה עוברת עלינו שאלו חוטאין ואלו מתים. (וברגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני) ביאה אתה מעביר עלינו למה אתה נוטל את בנימין לעבד אנחנו מכרנו את אחינו לעבד לכך נתחייבו להיות עבדים אבל בנימין לא היה לו עסק בדבר זה. (ובאשה כי תזריע בפ' או בשר) אמר הקב"ה לירמיה ראה מה עשו לי בני הביאו לי מצורע וסומא לתוך ביתי צווח אני ביאה עליה. (ובסמ' לבנים אתם) אמר להקב"ה בייא אתה מעביר עלינו שישראל חוטאין ואנו לוקין פי' זעקות על עוות הדין: (א"ב פירוש בלשון יוני בייא עול ועוות דין ובייא בלשון יוני ענין צעקה):