[מאן] בפרק י"ב בברייתא דר' אליעזר נקרא שם אדם איש ועזר שלוקח ממנו נקרא אשה מה עשה הקב"ה נתן שמו ביניהן אמר אם הולכין בדרכי הרי מוטב ואם לאו אני נוטל שמי מביניהן נשארו אש ואש ואש אוכלת אש נאמר כי אש היא עד אבדון תאכל (סוטה יז) דרש רבי עקיבא איש ואישה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן אמר רבא ודאשה עדיף מדאיש האי מצריף והאי לא מצריף פירוש אש דאשה אין הפסק בו. איש חרבו על ירכו (בב"ר פר' כא) אמר רשב"א בני י"ג שנה היו. ואיש בא מבעל שלישה וכי אלישע אוכל בכורים היה אלא לומר לך כל המביא דורון לתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב בכורים (כתובות) בריש גמ' דשני דייני גזלות. אשה בעלה משמחה (בפ' קמא דקדושין לד) בגמר' כל מצות עשה פי' מכין הבעל כל צרכי הסעודה ואינה שמחה עליה וכאן מפורש השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וכן לדינין וכן למכות. איש מקדש את בתו ולא האשה איש מוכר את בתו ולא האשה (סוטה כג) אישה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה הכתוב מדבר שהיא צריכה כפרה וסליחה וכשהיה מגיע רבי עקיבא אצל פסוק זה היה בוכה וגו' כיוצא בדבר אתה אומר והוא לא ידע ואשם ונשא עונו ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כתיב ונשא עונו וכו' (נזיר פג קדושין פ) ובפרק ג' דפרה (יומא לט) אישי כהן גדול פירוש אדוני וכן במקרא אבי אבי רכב ישראל ופרשיו (מלכים לב) איש חיל רב פעלי' חי כתיב וכי הוא איש חי וכולי עלמא בני מתי ננהו אלא בן איש חי שבמיתתו קרוי וכו' (ברכות יח). שבעה שבעה איש ואשתו אישות לבהמה מי אית לה בחלק בגמר' דדור המבול פירוש בשביל שלא באו על שאינן מינן עשה להן כבוד וכתב להן אישות כבאדם. אשת חבר הרי היא כחבר (שבועות ל) דביתהו דרב הונא הוה לה דינא לקמיה דר' נחמן אמר היכי אעביד איקום מקמה איסתתמן טענתיה דהאיך לא איקום מקמה אשת חבר הרי היא כחבר: