[אונטר קלייד]. צורר אדם מעותיו עם תפיליו באפיקרסותו (ברכות כד) בגמרא דהיה עומד בתפלה ירושלמי בריש פרקא היה קורא אפיקריסין היה לבוש מבפנים. אפקרסותו אינה מעכבת אחד האיש ואחד האשה (במועד קטן כב) רבי יוחנן אומר אפילו מלאין ואפילו אפיקרסותו לתוכו. (ובכלים בפרק כט) נומי הסדין והסדרין והטרטון והאפיליון של ראש שש אצבעות של אפקרסין עשר פי' לבוש התחתון והוא פתוח בכתפיו ושלובשו קושרו כדאמר בסוף מקואות (בפרק י) הקשר של אפיקרסותות שבכתף (ותניא אידך בדרך ארץ הנכנס למרחץ כיצד יעשה חולץ מנעליו ומסלק כובעו וטליתו ומתיר חגורו ופושט חלוקו ואחר כך מתיר אפקרסו התחתונה וכשיוצא ללבוש מניח אפקרסו התחתונה ולובש חלוקו וחוגר אזורו ומתכסה בטליתו ומניח כובעו ונועל מנעלו בריש ויקרא רבה ובפסיקת' דכי תשא: