[שווערד] (בפסיק' דויהי בשלח פרעה רבי נחמיה אמר במקל שהכו מצרים את ישראל בו לקו באספטי שהכו מצריים את ישראל בה לקו שנא' בסאסאה בסאה סאה פי' חרב קורין בלע"ז איספט'). (א"ב אספטי ואספתי מלה אחת פירושה בלשון יוני חרב וכלי רופאים ומבשלים ואורגים להפוך ולדחק מלאכתם מדרש שיר השירים פסקא אחזו לנו שועלים משל למדינה שמגדלת אספתרין למלך פירוש אנשים מלומדי חרב):