[מערזר] מכי רמו שערי באסינתא (בכתובות ח ע"ז ח) בגמרא דואלו הן אידיהן פי' מעת שנותנין שעורין במכתשת לפצלן לאכול בשמחת חתן. פי' אחר משעה שמתחילין לשרות שעורין באותו הכלי נקרא אסינתא לעשות שכר לצורך סעודת חתן איכא דאמרי כשרוצין לעשות חופה נותנין שעורין בעציצין עד שיצמחו ומוציאין אותו לפניהם כלומר כשם שצמחו אלו כך יפרו חתן וכלה: