[פעלד. גרונדשטיק]. בב"ר וה' אמר המכסה אני מאברהם למלך שנתן אסיא לאוהבו אחר זמן ביקש המלך לקוץ מתוכה ה' אילני סרק. ובריש ויקרא רבה טוב מלא כף נחת רעותיה מתקרי מרי אסיא. ובסוף ויקרא רבה וכי ימוך אחיך רבי טרפון יהב ליה לרבי עקיבא שיתא קונטרין דכסף ואמר ליה זבין לי אסוונן דאינון לען באורייתא ואנן מתפרנסין מנהון. ובילמדנו בכי תבאו בשלח לך אנשים כל מלך שלא היה לו אסיא בארץ ישראל לא היה יפה כלום. במגילת איכה באיכה יעיב בגין דשמעינן עלך דאת בעי מיזבנא אוסיא דידך פי' אוסיא שדה בל' יוני: