[מאן, מענש] (ב"ר י"ט) ויבן ה' אלהים את הצלע ובריש אלה תולדות נח לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת מכאן את למד שנתנה תורה בלשון הקדש וכשם שנתנה בלה"ק כך נברא העולם בלה"ק שמעת מימיך אומר גיני גינייא איתא איתתא אינתרופי אינתרופיאה גברא גברתא אלא איש ואשה למה שהלשון הוא נופל על הלשון הזה. ר' יודן בשם רבי אסי אמר ישמע חכם ויוסף לקח זה משה כשנאמר לו עשה לך שרף לא נתפרש אמר אם אעשה אותו של זהב או של כסף אין הלשון הזה נופל על הלשון הזה אלא הריני עושה אותו של נחשת זה נופל על הלשון הזה נחש נחשת מכאן אתה למד שנתנה תורה בלשון הקדש וכו'. פירוש גיני איש לשון זכר גינייא לשון נקבה בלשון יון קורין לאשה ייניקא אנתרופוס איש בלשון יון ולזכר קורין אנדרו ולכן קורין למי שיש זכרות ונקבות אנדרוגינוס אנדרו זכר גינוס נקבה לנקבה אין קורין אינתרופיאה לזכר אין קורין גיניקא לנקבה קורין איתתא ולזכר קורין גברא לנקבה אין קורין גברתא אלא איש ואשה למה הלשון הזה נופל על הלשון הזה (א"ב פירוש אנתרופוס בלשון יוני איש גיני אשה):