[דיא שלעף]. רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול רבי נחמיה אמר כדי לסוד אנדיפי (שבת עח) מאי כלכול ומאי אנדיפי אמר רב צדעא ובת צדעא פי' כלכול צידע' שקורין בלע"ז פי"נפלי אנדיפי בת צדעא לסוף הפדחת סדין שלא יהו שערות שיהא מצחן גדול פי' אחר צדעא הוא מקצוע הפנים מן הצד מן סוף שער של בנות עד סוף הפנים סדין אותו בסיד ונקרא כלכול וסדין מקום אחר דק כמו חוט ונקרא בת צדעא. נראין דברי רבי יהודה במוציא חבוט שהוא הדק לפיכך מרבה השער ודברי רבי נחמיה בביצת הגיר שהו' עב כאבני גיר ואי סלקא דעתך צדעא ובת צדעא אידי ואידי חבוט הוא שצדעא ובת צדעא שניהן זה בצד זה הן כמו שצריך זה חיבוט כך צריך זה חיבוט אלא אמר ר' יצחק מאי אנדיפי פירוש כל הגוף וסלקא דעתך ליטפול כולה ביחד ומתקיף לה רב כהנא וכי אדם עושה מעותיו אנפרות ומאי אנפרות להפסד והכי קאמר וכי אדם עשוי להוציא מעותיו להפסד שיודע שמתה בתו בטיכל' ומוציא מעותיו לאיבוד וטופל אותה כמו שעוש' העכו"ם אלא אמר רב כהנא שנתות לא שסך כל גופו ביחד אלא אבר אבר כעין שנתות כדקאמרת שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל. פירוש אחר שנתות שהוא משים סמנים בכלים למדות ומצייר בתוכן בביצת הגיר רושם: פותא מצח ערעיתא צרעה מן דיליה דא ליה כלומר ממעשיו נשתלם כלומר מידו היתה זאת לו למה הכניס עצמו לדרוש במרכבה: