[ווען] אי דילמא אלא דהא. בתענית ט. ובר"ה ג. ובגיטין צ. ובשבועות מט. פירוש כולהו צריכי דלא סגיא דלא לימא כהני לישני דאי מתרגמינן כי יקרא ארי היה משמע דצריך לחזר אחריו ואנן מפרשינן לכשיקרא לו ולא שיחזור אחריו להכי צריך לתרגם אי יערע. כי תאמר בלבבך צריך לתרגם דלמא דאי אמרינן ארי הוה משמע דמצוה להרהר זה הדבר קמ"ל דלמא כלומר הזהר בלבך שלא תאמר זה הדבר. כי פתוח תפתח הכי נמי אי הוה אמר ארי מפתח תפתח הוה משמע כלומר היכי מיתמר הדבר הזה לא תקפוץ את ידך מאחיך מאי כי פתוח תפתח ארי מפתח אדרבה אם מפתח לא הוה קפיצה ואי קפיצה לא הוה פתיחה אלא להכי מתרגם אלא מפתח תפתח דהכי מיתמר לא תקפוץ אלא מפתח תפתח. כי גוע אהרן נמי אי הוה אמר ארי משמע דעדיין לא הוה מית אלא מיית והולך להכי אמר דהא מית אהרן שכבר נסתלקו ענני הכבוד על שכבר מת אהרן ובאלו לשונות פליגי דבית שמאי ובית הלל מתרגמין להאי כי מצא כגון כי גוע אהרן רבי עקיבא הוה מתרגם ליה כמו כי יקרא כך פי' תלמיד מגנצ"א מפי המורה ורבינו חננאל פי' בית שמאי סברי האי כי מצא בה ערות דבר אלא אם מצא בה ערות דבר ערוה היא וב"ה סברי האי כי אי הוא כלומר אי מצא אי לא מצא. אי שכר או כתיב בויקרא רבה בויהי ביום השמיני (א"ב בלשון יוני אם):