[ברודר, פריינד] ולאחותו מת"ל (בנזיר מח) (ובמגלה ג') (ובברכות כ) פירוש ולאחותו מה תלמוד לומר בנזיר כלומר לאחיו אינו מטמא לאחותו לא כל שכן אם כן מה ת"ל ולאחותו הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו שבשתיהן אע"פ שהן מ"ע שהוא חייב עליהן כרת כדתנן בכריתות הפסח והמילה מ"ע והן בכרת דכתיב וערל זכר אשר לא ימול וגו' וכתיב וחדל לעשות הפסח ונכרתה וגו' ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא דייקינן מדכתיב והאיש אשר הוא טהור וגו' ומן וערל זכר אשר לא ימול כלום אינו רשאי להטמא למתו ולבטל המצוה יכול אף למת מצוה לא יטמא שאם נטמא נמצא בטל מן המצוה ת"ל ולאחותו הנה הנזיר מצווה שלא להטמאות וכתיב ולאחותו מופנה ללמד ממנה לאחותו אינו מטמא אבל מטמא למת מצוה אע"פ שמבטל העבודה ע"א ולאחותו מה ת"ל מופנה הוא דלא הוה צריך ליה ומה אם לאביו ולאמו ולאחיו אינו מטמא לאחותו לא כ"ש למה בא לומר לך הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא כשם שאינו מטמא הנזיר בימי נזרו שהוא מוזהר בהן בלי ליטמאות שאם יטמא נמצא נגרע מלעשות פסח או מתעכב למול את בנו ביום שמיני לפיכך יתעכב במצוה ואל יטמא למתו כמו הנזיר שמשמר טהרתו ואינו מטמא לאחותו יכול כשם שאינו מטמא למתו כך אינו מטמא למת מצוה ת"ל ולאחותו לאחותו אינו מטמא אבל מטמא למת מצוה. אחותו הגדולה (בחולין קיד) פירוש אחותו הגדולה בת שנה אחת ומה אמה שנכנסה עמה לדיר להתעשר כלל גדייה עם בניה כדגרסינן (בבכורות כו) תנו רבנן גדייה שילדה שלשה בנות ובנותיה ג' ג' נכנסות לדיר להתעשר ובלבד שיהיו כולן בני שנה אחת. כדכתיב ואחותו (ובחולין סט) פירוש היו תואמים בבטנה זכר ונקבה ונתברכה הנקבה בזכר והוציאתו הנקבה והוא פטר הרחם ואם יצא ראש הנקבה תחילה פטרה. מעשה באחד שהיה מצטער על אחת (בסוף כתובות) פירוש על אשה אחת שבחוצה לארץ כיון ששמע דיעקב מפחד ממחילות לא יצא: