[ווארפן, שליידרן]. המוציא שלהבת לרשות הרבים פטור היכי משכחת לה דאדייה אדויי (ביצה לט) בגמ' דהגחל' כרגלי הבעלים פי' המוציא שלהבת לרשות הרבים כגון שנפח בפיו וכיוצא בזה ודחף השלהבת מרשות היחיד לרשות הרבים פטור וזה פירוש דאדייה אדויי. (ובבבא קמא יט) מתני' דאדייה אדויי (ושם כב) אמר לך ריש לקיש הכא במאי עסקינן דאדייה אדויי. (ושם צח) גזל מטבע ובמים צלולין לא אמרן אלא דאדייה אדויי אבל מטא לידיה מגזלא גזליה והמשכה בעינן פי' שגלגלו ולא הגביהו אבל הגביהו קנאו וכן לענין תרנגול שדידה את הכלי בדליל שברגלו וכן הכלב לא שהגביה החררה אלא בדרך דידוי הביאה: