אדם שמעיד שלא ראה דבר מה, אין מתחשבים בעדותו, כי אין בה לשלול את האפשרות, שמה שהוא מעיד שלא ראה - התרחש, שהרי יתכן שהדבר התרחש, אלא שהוא לא ראה אותו.
לדוגמא: רבי חנינא סגן הכהנים העיד: מימי לא ראיתי עור (שהופשט מבהמת קדשים) יוצא לבית השריפה (להישרף יחד עם הקרבן שנפסל, אלא העור ניתן לכהנים; ואף כשהפסול היה כבר בקרבן קודם שהופשט העור, אם לא נודע עליו עד לאחר ההפשט, העור ניתן לכהנים). על עדותו זו אמרו לו חכמים: "אין לא ראינו ראייה", כלומר מדברי רבי חנינא סגן הכהנים אין ללמוד כלום, שהרי הוא אומר "לא ראיתי", ואין להביא ראייה מזה שלא ראה, כי יתכן "שלא אירע בימיו, או שאירע כך, ודרך מקרה לא ראה רבי חנינא שיצא להישרף". ולכן, סוברים חכמים, שאם נמצא הקרבן פסול, אף על פי שהופשט העור קודם שנודע פסולו - העור יישרף.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)