כשם שאין אדם מסוגל לדור יחד עם נחש כי תמיד צריך להישמר ממנו שלא יכישו, כמו כן אין בעל ואשה מסוגלים לדור יחדיו, כשאחד מהם צריך להיזהר תמיד מהשני ממכשול, קטטה או קפידא.
לפיכך: אשה שמכשילה את בעלה באיסורים - יוצאת בלא כתובה, משום שאין הבעל יכול להיזהר תמיד שלא תכשילנו, ו"אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת".
וכן, בעל שאמר לאשתו: "איני זן ואיני מפרנס", לדעת רב, יוציא ויתן כתובה, ש"אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת".
מטעם זה, אין הבעל רשאי להשביע את אשתו בטענת ספק על מעשיה במשק הבית, כגון שתישבע לו שלא נטלה מן הצמר שהיא סרגה בו ומן העיסה שאפתה, שכן יחס קפדני כזה של בעל לאשתו מפר את שלום הבית, ו"אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת"*.
----------
* ברם, אם הושיבה חנוונית או שמינה אותה אפוטרופסית לפקח על נכסיו ולישא וליתן בהם, רשאי הבעל להשביעה שנשאה ונתנה באמונה ולא לקחה משלו כלום, ובשעה שהוא משביעה על משאה ומתנה בעסקים שניהלה, יכול הוא לגלגל עליה שבועה אף על פילכה ועל עיסתה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)