סנהדרין שהתירו בשוגג איסור כרת ועשו רוב ישראל כהוראתן, יקריבו כל שבט ושבט (גם שבט שלא חטא) פר זכר לחטאת. ובאיסור עבודה זרה יקריבו פר לעולה ושעיר לחטאת.
הכהן מזה באצבעו מדם פר העלם דבר של ציבור ומדם שעיר העלם באיסור עבודה זרה. הכהן היה מזה בתוך ההיכל מול הפרוכת, ונותן דם בקרנות מזבח הזהב. שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. האימורים קרבים על גבי מזבח החיצון, והבשר והעור נשרפים מחוץ למחנה, ואין לכוהנים בהם כלום.
(כתב: הרב אוריאל לוי)