המסיח דעתו מלשמור את הקדשים בטהרה, נטמאים הקדשים. גם אדם שהסיח דעתו מלשמור עצמו לבל יטמא - נפסל בהיסח דעת זה מלאכול קדשים. כמו כן, כהן שקידש ידיו ורגליו והסיח דעתו - צריך לקדשם שוב.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)
