מקור הביטוי בגמרא במסכת מגילה (י"ג ע"ב), כאשר המן הרשע מתלונן בפני המלך על היהודים וטוען: "ואת דתי המלך אינם עושים – דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י".
רש"י ביאר: "שבת היום, פסח היום ואנו אסורים במלאכה". כלומר המן טוען כי היהודים מתבטלים ממלאכתם, והמלך מפסיד מזה, כיון שיש להם הרבה ימי חג בהם הם אסורים במלאכה. ובבן יהוידע ביאר כי הוזכרה דווקא השבת – כיון שהיא תדירה, ופסח – כיון שיש הרבה הכנות לפסח, החל מענייני המצות, היין, הכשרת הכלים ועוד.
אך החתם סופר בדרשותיו (עמוד קצ"ח) ביאר כי ראשי התיבות הינם "שבועות היום, פסח היום", וכוונת המן היתה לומר כי היהודים תמיד זוכרים את יום מתן תורה ויציאת מצרים, ועבור זה מוכנים למסור את נפשם – ולא עבור המלך.
(כתב: אביחי רוזנבאום)