תקנה שנועדה לאפשר חיי מסחר תקינים, לפיה, מי שקנה חפץ בשוק, ולא ידע שחפץ זה הוא חפץ גנוב, למרות שנודע לו לאחר מכן שהחפץ גנוב, אינו מחזיר את החפץ לבעליו אלא אם כן הבעלים משלמים לו את הסכום ששילם בעד החפץ.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)