כל אחת משתי התפילות שתיקן רבי נחוניא בן הקנה למי שהולך לבית המדרש ללמוד תורה: אחת בכניסתו לבית המדרש ואחת ביציאתו מבית המדרש.
בכניסתו מהו אומר? "יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם".
ביציאתו מהו אומר? "מודה אני לפניך ה' אלהי, ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם משכימים - אני משכים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים; אני עמל והם עמלים - אני עמל ומקבל שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר; אני רץ והם רצים - אני רץ לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת" (ברכות כח, ב).
ברמב"ם (בפירוש המשניות לברכות פ"ד מ"ב) מובא: ואלו שתי התפילות, חובה הן על כל מי שנכנס ללמוד בבית המדרש, שכן בגמרא לא נאמר: מה היה אומר (כלומר מה היה רבי נחוניא בן הקנה אומר), אלא: "בכניסתו מהו אומר" - היינו כל אדם בהכנסו לבית המדרש מהו חייב לומר.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)