דבר שאדם מקפיד עליו שלא יפגם או יפסד ולכן אינו משתמש בו אלא למטרתו המיועדת לו ולא למטרה אחרת, כגון: סכין של מילה, סכין של שחיטה, מצלמה, סחורה העומדת למכירה, ניירות ערך*.
"מוקצה מחמת חסרון כיס" - אסור לטלטלו בשבת בין "לצורך גופו" ובין "לצורך מקומו", וכל שכן שאסור לטלטלו "מחמה לצל" או לטלטלו שלא לצורך.
----------
* נחלקו הפוסקים בדין "מוקצה מחמת חסרון כיס", האם הוא דווקא בדבר שעומד לשימוש אסור בשבת והבעלים מקפידים שלא להשתמש בו לשימוש אחר, כגון: מצלמה, מכונת כתיבה, כינור וכדומה, או אף בדבר שעומד לשימוש מותר בשבת ובעליו מקפידים לבל ישתמשו בו לשימוש אחר. דעת הגר"ז, תו"ש, תור"ש, תהל"ד (סימן ש"ח סק"ב), שדווקא "כלי שמלאכתו לאיסור" ומקפידים עליו נחשב "מוקצה מחמת חסרון כיס", וכן דעת החזון איש. ואילו בספר ראש יוסף (שבת מו) הוכיח מתוספות שאף ב"כלי שמלאכתו להיתר" שייך מוקצה מחמת חסרון כיס.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)