מצווה מהתורה (במדבר ט"ו, כ'), להפריש כמות מסוימת (חלה) מעיסה (בצק) שנעשתה מקמח מאחד מחמשת מיני דגן, ולתת אותה לכהן, החייב לאכול אותה בטהרה.
שיעור החלה: מהתורה - כל שהוא; מדרבנן: מעיסת בעלי בתים - חלק אחד מ-24 של העיסה, ומעיסת נחתומים (אופים) אחד מ-48 של העיסה.
כיום, נוטלים שיעור כלשהו מהעיסה, ויש הלוקחים כזית, ושורפים או משליכים אותו בצורה מכובדת לפח, וזאת, מאחר וכולנו טמאי מתים.
לפני ההפרשה יש לברך.
מדרבנן יש להפריש חלה גם בחוץ לארץ.
(כתב: הרב שמואל כ"ץ)