|
איסור גברא; איסור חפצא איסור גברא הוא איסור החל על האדם שלא לעשותו, כגון שבועה, שהנשבע אוסר על עצמו לעשות דבר מסוים (כגון שאומר: שבועה שלא אוכל כיכר פלוני); איסור חפצא הוא דבר האסור בעצמותו על האדם, כגון נדר, שהנודר אוסר את הדבר על עצמו (כגון שאומר: קונם ככר זה עלי, או ככר זה עלי כקרבן או כהקדש). |
