דבר שלא היה עליו שם "מוקצה" בכניסת השבת, ובמשך השבת נעשה "מוקצה", ולאחר מכן סרה הסיבה שגרמה לו להיות "מוקצה", דינו הוא, שכל זמן שהוא "מוקצה" - אסור לטלטלו. אולם לאחר שסרה הסיבה שמחמתה הוא נעשה "מוקצה", שוב אין הוא מוקצה ומותר לטלטלו.
לדוגמא: גרוגרות או צימוקים שהיו ראויים לאכילה בכניסת השבת, ובמשך השבת ירדו עליהם גשמים ועשאום לבלתי ראויים לאכילה, ולאחר מכן זרחה עליהם השמש והתייבשו, כל זמן שהם רטובים הרי הם "מוקצה" ואסור לטלטלם, אולם לאחר שהתייבשו, שוב אין הם מוקצה ומותרים בטלטול.
וכן: בגד שנשפכו עליו מים מרובים בשבת, כל זמן שהוא רטוב הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו, אך לאחר שהתייבש, שוב אין הוא מוקצה ומותר לטלטלו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)