אוהל העשוי מדבר שאינו מקבל טומאה, האוהל חוצץ בפני הטומאה והטומאה לא בוקעת למעלה מהאוהל; וכן דבר שאינו מקבל טומאה המונח בתוך האוהל באופן קבוע, חוצץ בין טומאה וטהרה המצויים משני צידיו. אבל אוהל שהינו מדבר המקבל טומאה, כגון ישראל בן קיימא או מאכל שהוכשר לטומאה או כלי, הטומאה מתפשטת תחתיו ככל אוהל, ואינו חוצץ בין הטומאה לטהרה המונחים אחד תחתיו ואחד מעליו או שמונחים משני צידיו.
(כתב: הרב אוריאל לוי)