|
חיל החיל הוא התחום שבין הסורג לחומת העזרה, שם אסורה הכניסה לנכרים ולטמאי מתים. במקומות שונים בתנ"ך, נזכר ה'חיל' ככותל הסמוך לחומה[1]. תפקיד כותל זה לסייע בהגנה על חומת העיר, ומדובר בחומה נמוכה, הנבנית בסמוך לחומה הגבוהה והמבוצרת של העיר[2]. באשר ל'חיל' שבמקדש נאמר במגילת איכה[3] "ויאבל חיל וחומה", וביארה הגמרא - "שורא ובר שורא"[4], דהיינו, חומה קטנה הסמוכה לחומה גדולה ממנה[5]. כעין זה מצינו בחומת ירושלים: "סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה – שיתו לבכם לחילה..."[6]; כמו כן - "יהי שלום בחילך..."[7]. זה עניינו של התחום המקודש בקדושת ה'חיל' בהר הבית, הנתחם על ידי ה'סורג', שהוא כמין חומה נמוכה בגובה עשרה טפחים, הסמוכה לחומת העזרה ושעריה, הגבוהה מן הסורג ומקיפה את חצר העזרה[8]. לתחום זה אסורה הכניסה לנכרים ולטמאי מתים[9]. מקום החיליש ראשונים שנראה מדבריהם, שהחיל היה רק בצד המזרחי של העזרה, בין הסורג לעזרת הנשים[10]; והיינו, שרק בצד הזה אסרו את הכניסה לטמאים, מאחר שבצד מזרח היתה דרך עיקרית לכניסה ויציאה[11]. מאידך, רבים מן הראשונים מסבירים, כי ה'חיל' מקיף את העזרה מכל צדדיה[12]. זה מה שמצינו במשנה, שהיו פתחים שנפתחו מן הלשכות שבחומת העזרה בצפון לכיוון ה'חיל' בצפון, וכלשון המשנה: "שבצפון [העזרה] - שער הניצוץ... ופתח היה לו ל'חיל' [שבצפון המקדש][13]". קדושת החילהחיל הוא 'מעלה יתירה בבית העולמים'[14] – הלשון "מעלה יתירה" משמעה - איסור מדרבנן, דהיינו, הרחקה נוספת לטמאים. הרחקה זו לא היתה קיימת במשכן, וחכמים הנהיגו אותה במקדש בירושלים. אכן כך כתבו רבים מן הראשונים, כי קדושת החיל היא מדברי חכמים[15]. אמנם מצינו מי שכתב, שחיוב הרחקת הטמאים מן החיל, הוא מן התורה[16], אך להלכה מובא, שטמא מת שנכנס לחיל או לעזרת נשים אינו לוקה מן התורה, אלא מכין אותו מכת מרדות, כיון שעבר על דברי חכמים[17]. רוחב החיללפי הבנת רוב הראשונים, רחבו של החיל היה עשר אמות[18]. יש מי שכתב, כי רוחב זה היה דווקא בצד המזרחי, אבל בשאר הצדדים, היה החיל רחב יותר[19]. כך גם נראה מהתיאור אודות הפרוכת שנהגו לשטוח ב'חיל' לאחר הטבלתה, שהיתה באורך ארבעים אמה וברוחב עשרים אמה[20]. יש מן האחרונים שהסתייג מראייה זו, שכן, ניתן לומר שהיו תולים את הפרוכת בגובה, או מקפלים אותה, וממילא אין ללמוד מעובדה זו על שטח החיל. יש מן הראשונים שכתב, שעשר האמות המתוארות במשנה לגבי החיל, אין הכוונה לשטח החיל, אלא כוונת המשנה לגובה החומה אשר נקראה בשם 'חיל'. לשיטה זו, הנכנס בשער חומת הר הבית רואה לפניו סורג המקיף את ההר סביב וגובהו עשרה טפחים, משעבר את הסורג ונכנס פנימה רואה לפניו חומה נוספת בגובה עשר אמות. לאחר מכן נכנס לכיוון העזרה ורואה לפניו את חומת העזרה ושעריה. המקור לשיטה זו הם דברי הקינה באיכה: "'ויאבל חל וחומה' - זו חומת העזרה"[21]. גם לשיטה זו, יש למושג 'חיל' משמעות של שטח בהר הבית המקיף מחומת החיל ופנימה את חומת העזרה סביב[22]. המעלות שבחילהמשנה מתארת כי היו שתים עשרה מדרגות בחיל, כל מדרגה בגובה חצי אמה וברוחב חצי אמה[23]. כמה מן הראשונים סוברים, כי רוחב החיל ששטחו עשר אמות כולל את המעלות, ותחום זה מגיע עד לכותל עזרת נשים[24], לעומת זאת יש ראשונים מהם נראה, כי רוחב זה אינו כולל את המעלות[25]. נושא החיל והמדרגות שבו, וכן מירווח השטח שבין הסורג לחומת העזרה נדונו בדברי פרשנים שונים וכן בכתבי יוסף בן מתתיהו, ונאמרו בענין זה דעות שונות[26]. כן יש מי שכתב, כי שתים עשרה מעלות אלו הקיפו את העזרה מסביב לכל רוחותיה[27]. שימושי החילמצינו תיאורים בדברי חז"ל אודות שימושים שונים שנעשו בחיל, וכגון, בעת הקרבת קרבן פסח בשבת, נקבעו לכיתות השונות מקומות מיוחדים להתכנסות ולהמתנה עד יציאתם מהר הבית במוצאי שבת, לצליית הקרבן בתנורי הפסחים. הכת הראשונה היתה יוצאת להר הבית, ואילו השניה היתה יושבת בחיל[28]. כן אמרו חכמים, שבכל יום הסנהדרין היו יושבים בלשכת הגזית, ואילו בשבתות וימים טובים היו יושבים בבית המדרש שבחיל[29]. כן מבואר במשנה, שכאשר היו מכינים אפר פרה אדומה, היו נותנים שליש ממנו למשמרת בחיל[30] . איסור כניסת נכרים לחילהגויים מותרים בכניסה להר הבית, עם זאת אסרו חכמים את כניסתם לחיל, שכן, נתנו חכמים על הגויים את דין שילוח המחנות, שייחשבו כטמאי מתים. ואף על פי שלשאר הדברים גזרו על הנכרים שיהיו כזבים, בזה לא החמירו עליהם כל כך[31]. יש מהאחרונים מי שרצה לומר, שהאיסור שנאמר לגבי נכרים שלא יכנסו לתחום החיל, נאמר באשר לגויים הבאים לביקור במקום. אבל גויים הבאים להתפלל לאלוהי ישראל, רשאים להיכנס לחיל[32]. פרשנים אחרים דחו את דבריו, שהרי במשנה לא מוזכרת כל חלוקה בנגע להיתר כניסתם[33]. איסור כניסת הגוי חל על ישראל, המחויב למנוע את כניסת הגוי, אך הגוי עצמו הנכנס, אינו עובר על איסור[34]. בדברי האחרונים מובאות אפשרויות שונות להיתר כניסת גויים אפילו למקום המקדש עצמו – כגון, לסיוע בבניין המקדש[35]; או לסיוע חימומם של הכהנים העובדים במקדש בשבת[36]. יש מי שכותב, שהיתר כניסת גויים להר הבית הוא דווקא במקום צורך, אבל שלא במקום צורך, אין להתיר את כניסתם להר הבית כלל[37]. איסור כניסת בועל נידה לחילהמשנה משווה בין בועל נידה לטמא מת[38], והגמרא מסבירה, כי הכוונה היא לעניין שילוח המחנות[39] - והיינו, כשם שטמא מת אסור בכניסה מן התורה למחנה שכינה, כך גם בועל נידה אסור בכניסה לשם[40]. באשר לאיסור הכניסה לחיל, לא מפורש בדברי חז"ל כי קיים איסור לגבי בועל נידה, אך להלכה מובא שדינם שווה, ואף בועל נידה אסור בכניסה לחיל כטמא מת[41]. טמא שרץ - האם אסור בכניסה לחיל?במשנה לא נזכר טמא שרץ כמי שנאסרה עליו הכניסה לחיל, וכך עולה מדברי כמה מהראשונים שטמא שרץ מותר בכניסה לחיל[42]. עם זאת, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם, כי אף טמאי שרץ ונבילה אסורים בחיל[43]. נראה שהם סוברים, ששילוח טמא השרץ שווה לשילוח טמא המת, שכך נאמר בשילוח הטמאים - "וכל טמא לנפש", ומשם למדה הגמרא שטמאי השרץ שהם כטמאי מת, ממילא כיון שטמא מת אסור בכניסה לחיל כך גם נאסרת הכניסה לטמאי שרץ[44]. הכניסה לחיל בזמן הזהשאלה היא, האם ה'מעלה היתירה' שאמרו חכמים בבית העולמים, האמורה באשר ל'חיל' ולעזרת נשים, האם הלכה זו נאמרה כקדושה עצמית וניצחית של מקום ה'חיל', וכשם ש'מחנה שכינה' קדוש בקדושה עצמית של המקום מפאת השראת השכינה, ולכן אסור לאדם טמא להכנס לשם מדין תורה, כך גם כשגזרו חכמים קדושה על ה'חיל', קדושה זו היא קדושה עצמית האסורה לדורות. או שמא קדושה זו ומעלה זו, לא נאמרה אלא כל זמן שהבית עומד על מכונו, אולם כשהבית חרב, ממילא בטל האיסור, ומעלה יתירה זו - שהיא מדרבנן - פוקעת? הנושא לא נדון בהרחבה בין הפוסקים, עקב החורבן והגלות, עם זאת יש מי שכתב, שהמעלות שקבעו חכמים בירושלים פקעו עם החורבן. וכלשונו: "לא ראינו מימינו מי שנזהר באחת מהם... דירושלים, קדושה ראשונה קידשה [שלמה המלך] לשעתה ולעתיד לבוא - לדברים הנוהגים בה מן התורה, אבל מה שהוא מדרבנן... כיון שנסתלקה הסיבה - נתבטלה הקדושה!... שלא גזרו [חכמים] אלא בזמן שאפשר להתקיים [גזירתם]. אבל האידנא [בזמן הזה] שרובה [של ירושלים מלאה] עכו"ם, אי אפשר להתקיים גזירתם... ומה הועילו [חכמים] בתקנתם?!" לאור קביעה זו, כשם שהכניסה להר הבית לטמאי מתים מותרת מבחינת ההלכה, כך אין מקום לאסור את הכניסה לתחום ה'חיל' ול'עזרת נשים' לנכנס להר הבית, כי תחומים אלה, הם חלק ממחנה לויה, ולא נאסרה הכניסה מן התורה אלא לתחום העזרה המקודשת[45]. זיהוי החיל כיוםבמרכז מתחם הר הבית קיימת כיום רמה מוגבהת, בשטח הגדול בהרבה מכל שטח ההיכל וחצר העזרה המקודשת. בארבעת צדדי הרמה המוגבהת,– בצפון, במערב, בדרום ובמזרח, יש גרמי מדרגות העולים לרמה. לפיכך מסתבר, כי ה'חיל' המקיף את העזרות השונות, מצוי בתחום הרמה הנראית לעין כיום. יש מי שרוצה לומר, בהתבסס על דברי יוסף בן מתתיהו דלעיל, כי כל הרמה בגבולותיה הנוכחיים נחשבת ל'חיל', והמצב כפי שהוא נראה כיום, תואם את המציאות של ימי בית שני. לדבריו, בקצה הפנימי של משטח של הר הבית כפי שהוא נראה בימינו, היה סורג, הסמוך לרמה המוגבהת. מן הסורג ופנימה עלו עולי הרגל שנים עשר מדריגות[46], בהן עלו לכיוון חומת העזרה. בתום שתים עשרה מדריגות אלו היה משטח של עשר אמות - "כולו מישור", ובתום עשר אמות אלו ניצבה חומת העזרה ושעריה. כן היו שם מדרגות נוספות כדי להכנס לשערי העזרה[47]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
