|
בית הטבילה בית טבילה הוא שם למקוה שבמקדש. מקוואות כעין אלו הוקמו כדי לשמש כהנים וישראלים הנכנסים לחצרות המקדש[1]. מקואות אחדים נזכרים בדברי חז"ל בהקשר לעבודת הכהנים, כגון, בית טבילה עבור הכהן הגדול. כמו כן, הוקמו מקוואות עבור כלל הכהנים שנקבעו במקומות שונים בהר הבית. כן היה מקוה מיוחד בהר המשחה להכנת אפר פרה אדומה. עוד מצינו מקוואות שהוכנו לכלל אנשי ירושלים ולעולי הרגל כהכנה לקראת עלייתם למקדש. בית הטבילה שבבית המוקדמקוה מרכזי עבור כהני המקדש שימש המקוה שמתחת לבית המוקד, מקום מגורי הכהנים בשהייתם במקדש ומקום השמירה של הכהנים. עם השכמת הבוקר היו הכהנים יורדים מבית המוקד לבית הטבילה. לפי המתואר במשנה, היו יורדים במסיבה, כלומר, מדריגות שהותקנו בצורה סיבובית. מדריגות אלו הובילו למחילה ההולכת תחת הקרקע מתחת לחצרות המקדש עד לבית הטבילה, וכך טובלים בו לקראת העבודה[2]. גם כהן שאירע לו קרי היה טובל שם. לאחר הטבילה היה חוזר לבית המוקד, ויושב עם אחיו הכהנים בצד של חול, וכשנפתחות דלתות העזרה, יוצא והולך לו, וראש המעמד היה מעמידו בשער המזרח שלא יחשדו בו שהולך למלאכתו ומניח העבודה[3], שכן טבול יום אינו רשאי להיכנס לעזרה[4]. מתואר בדברי חז"ל, שבבית טבילה זה היתה מדורה שנועדה לכהנים הטובלים, להתחמם ולהתייבש כנגדה לאחר הטבילה. כן מתואר, שהיה בה 'בית כיסא של כבוד', וזה היה כבודו: 'מצאו נעול - בידוע שיש בו אדם. מצאו פתוח - בידוע שאין בו אדם'[5]. בבית המוקד היתה לשכה הנקראת הנקראת 'לשכת בית המוקד', שממנה ירדו לבית הטבילה. יש אומרים שזו היתה הכניסה העיקרית לבית הטבילה, דרכה נכנסו למקוה כל הכהנים הנמצאים בבית המוקד כולו[6]. לעומתם יש אומרים, שהיו שני בתי טבילה בבית המוקד, האחד: ירדו אליו באמצעות מסיבה שנקבעה ברצפת בית המוקד, והשני ירדו אליו דרך 'לשכת בית המוקד' שם היה בית טבילה נוסף[7]. מקוה שעל שער המיםבמשנה נזכר מקוה בסמוך ללשכת בית אבטינס. מקוה זה נועד לכהן הגדול, שכן, המקוה סמוך ללשכה בה למד את סדר הקטרת הקטורת בקודש הקדשים. מקוה זה היה מעל שער המים[8] ובחול היה, ושם טבל את טבילתו הראשונה מתוך חמשת הטבילות של יום הכיפורים, טבילה שאינה מתקיימת בקודש[9]. המים למקוה זה הגיעו באמת מים ממעיין עין עיטם[10]. מקוה שעל גבי לשכת בית-הפרוהבית טבילה נוסף נזכר כמקוה מעל לשכת בית הפרוה. מקוה זה מקומו בקודש, כלומר, בחלל העזרה, שם טבל הכהן הגדול בעת שהחליף את בגדיו מעבודה לעבודה ארבע מן הטבילות הנוספות שחייב לטבול ביום הכיפורים[11]. יש אומרים, שבית טבילה זה נבנה במישור אחד עם רצפת העזרה. לאור האמור, לשכת המדיחים היתה תחתיו מתחת לפני הקרקע, ומתוך לשכה זו עלו במסיבה למקוה שבעזרה[12]. מאידך, יש אומרים שרצפת לשכת המדיחין נבנתה בשווה לרצפת העזרה, ובקומה שמעליה נבנה בית הטבילה. ובאשר למסיבה המוליכה אליו, זו נבנתה בעזרה מחוץ ללשכת המדיחין והוליכה אל בית הטבילה הנמצא מעל[13]. מקוה בלשכת המצורעיםבית טבילה מיוחד נקבע בלשכת המצורעים שבעזרת נשים. מקוה זה נועד בעיקרו לטהרת המצורע, הטובל ביום השמיני לטהרתו במקוה זה כהכנה להכנסת בוהן יד ורגל לעזרת ישראל. טבילה זו מתקיימת ביום השמיני לטהרתו למרות שטבל ביום השביעי, שכן הורגל בטומאה לפיכך תיקנו לו טבילה זו[14]. עם זאת, יש דעות[15] שמקוה זה נועד לא רק למצורעים, אלא לכל מי שבא לעזרה טהור וטרם טבל לעבודה ולהקרבה, לפיכך הוקם מקוה זה לנכנסים לעזרה[16]. יש דעות, שמקוה זה שימש לטבילתם של אנשים טהורים בטרם כניסתם לעזרה, וכן לכהנים הנכנסים לעבודה. בתי טבילה נוספים במקדש וסביבתומדברי חז"ל למדים אנו על קיומם של בתי טבילה נוספים. ים של שלמהיש מן החכמים בגמרא האומרים, כי הים שימש כבית טבילה לכהנים[17]. להלכה מצינו, שהים מוגדר כמקוה, ונועד בימי בית ראשון לקידוש ידים ורגלים[18]. בית טבילה בהר המשחהבמשנה נזכר בית טבילה במקום שריפת הפרה בהר המשחה, לטבילת הכהן השורף את הפרה, והקפידו לבנות אותו על גבי מקום חלול מפני הטומאה[19]. בתי טבילה בירושליםבמשנה מתוארת צורתו המיוחדת של בית הטבילה כפי שנהגו לבנותו בירושלים. מקוה זה נבנה באופן המאפשר להבחין בין הכלים הטהורים והטמאים: 'כל הכלים הנמצאין בירושלים: דרך ירידה לבית הטבילה - טמאין, דרך עלייה – טהורין', שכן, נבנתה מחיצה להפרדה בין היורדים למקוה והעולים ממנו[20]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
