|
אשם מעילות אשם מעילות הוא קרבן שמחוייב להביאו אדם הנהנה בשוגג מקדשי המזבח או מקדשי בדק הבית[1]. נאמר בתורה: 'נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה', והביא את אשמו לה' איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקודש לאשם'[2]. אשם מעילות מביא האדם כאשר נהנה מקדשי המקדש, הן מן הדברים הקרבים על גבי המזבח, והן מקדשי בדק הבית, וזאת, כשנהנה בשגגה ובהנאת שווה פרוטה לפחות [3]. הפסוק ופירושו'נפש כי תמעל מעל': 'מעל' עניינו - שינוי, שהאדם שינה דבר מיעודו וממדרגתו, וכגון, מקודש לחול. ויש אומרים שמעילה עניינה – שקר, וכאילו האדם פוגע ומשקר בשכינה. עוד יש מי שאומר, שעניינה - הפרת ברית, כלומר, מעילה באמון.[4] עוד נאמר בפסוק: 'וחטאה בשגגה' – כלומר, דווקא כשהדבר נעשה בשגגה מביאים קרבן, ואילו במזיד - לוקה ומשלם[5]. בהמשך הפסוק נאמר: 'מקדשי ה, ופירושו, מקדשי המזבח ומקדשי בדק הבית, להוציא דבר שהתקדש אך יש בו היתר אכילה לשאר בני אדם, וכגון, בשר קרבן שאפשר לאוכלו לכל אדם לאחר זריקת הדם[6]. סיום הפסוק: 'איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל קודש לאשם', כלומר, מביא איל לאשם ששוויו שני סלעים[7]. מדיני הקרבןהנהנה מקדשי מזבח או מקדשי בדק הבית בערך של שווה פרוטה - מעל, וישלם קרן וחומש, וכן יביא אשם על שגגתו. בטרם יביא את האשם, ישלם תחילה את הקרן להקדש, וכן את החמישית משווי ההנאה, ובכך יתכפר. תשלום הקרן והבאת האשם מעכבים את הכפרה. מאידך, החומש אינו מעכב[8]. אם הביא את קרבנו בטרם שילם להקדש, הקרבן נפסל וישלם להקדש את חלקו ויביא קרבן חדש[9]. פעמים שאדם מביא כמה אשמות על אכילתו, וכגון, אדם שנהנה מקרבן אחד בחמישה תמחוין, כלומר, חמש צורות שונות של בישול, או צליה, או בטעמים שונים בקדירה.[10] זאת, בהעלם אחד, כלומר, בהעדר ידיעה בין אכילה לאכילה שבשר זה הוא בשר קרבן. אפילו לא היתה הנאתו מכל בישול אלא בכדי שוה פרוטה – מעל, ויביא חמשה אשמות לכפרתו[11]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
