בדיני תחומין של שבת, מוגדר כי אין לאדם לצאת למרחק של מעל 2000 אמה מחוץ לעיר. לעניין זה, מגדירים את שטח העיר על פי שטחה המיושב על ידי בתים או מבנים הראוים למגורים. שטח העיר חייב להיות מוגדר במרובע, ועל כן כל בית או מבנה הבולטים מחוץ לקו הבתים טבעי של העיר, גורם להרחקת צלע המרובע לאורך כל אותו הצד. תופעה זו נקראת 'עיבור עירות'.
עיבור עירות יכול להתרחש על ידי כל מבנה, אפילו חרב, הראוי בצורתו למגורים ונמצא במרחק של קצת פחות משבעים ואחת אמות מקצה העיר. בדרך זו, ניתן אפילו לחבר מספר עירות קרובות זו לזו, על ידי שרשרת מבנים הממוקמים במרחקים של שבעים אמה זה מזה.

(כתב: אביעד שלמה מוריה)