מובא בגמרא בשם רבי יוחנן "ירושלים אלמלא (אם לא) דלתותיה ננעלות בלילה, חייבים עליה משום רשות הרבים" - כלומר כיוון שירושלים היתה רשות הרבים מן התורה, לא מועיל לה עירוב של מחיצות הלכתיות כצורת הפתח וכד', אלא דלתות החומה הנסגרות בלילה מתירים את הטלטול.
חשוב להדגיש - דלתות אלו לא ננעלו רק בשבת - אלא בכל יום במהלך השבוע. בנוסף, סגירת הדלתות בלילה התירה גם את הטלטול במהלך יום השבת, למרות שהדלתות היו פתוחות.
נחלקו הראשונים והאחרונים בכמה פרטים בדלתות אלו, כגון:
1. האם צריך דלת אחת, רק בצד אחד של הדרך המפולשת, או שתי דלתות בשתי רוחות העיר.
2. האם צריך שהדלתות ינעלו בכל לילה, או די בחלק מן לילות השבוע / השנה.
3. האם צריך לנעול בפועל, או מספיק שיש אפשרות תאורטית לנעול.
4. האם דלתות המחוברות למזוזות בלבד ללא משקוף, גם מועילות לסגירת רשות הרבים. (בזמן שהם פתוחות)
להלכה נפסק שצריך שתי דלתות, שינעלו בפועל בכל לילה.
היכן זה פוגש אותנו?
כיום ישנם רחובות הנחשבות כרשות הרבים, כדי להתירם יש להתקין את הדלתות הנ"ל. ישנם מקומות הסומכים על כך שאין לנו רשות הרבים משום שלא עוברים בדרך 600 אלף איש בכל יום (יבואר בהמשך..) וישנם מקומות שעשו דלתות אך כיוון שאי אפשר לנעול כיום בכל לילה, סומכים על השיטות שדי בדלתות הראויות להנעל. יש שסוגרים בחסות המשטרה, פעם בשנה את הדלתות כדי "להוכיח" שאכן דלתות אלו ראויות להנעל.
למשל בכניסה לירושלים מונחים מחסומים של המשטרה תחת צורת הפתח הסוגרת את הכניסה לעיר, וסומכים על מחסומים אלו כדלתות הראויות להנעל.
(כתב: הרב אברהם רינת)