תפילה הנאמרת על ידי היוצא לדרך.
בנוסח תפילת הדרך כלולה בקשה לה' שישמור עלינו בדרך מכל מיני פורענויות ושיסייע לנו להגיע למחוז חפצנו לשלום. נוהגים להוסיף לאחר תפילת הדרך פסוקים שבהם מוזכרים שמירת ה' ותשועתו מכל צרה.
תפילת הדרך נאמרת רק כאשר יש בדרך מרחק של פרסה (לפחות) שהוא ריק מישוב לאורך הדרך ובצידה.
לכתחילה יש לומר את תפילת הדרך בפרסה הראשונה לאחר היציאה מהעיר או מהישוב. אם לא אמר את התפילה בפרסה הראשונה של הדרך, יאמרנה בהמשך הדרך, אך אם כבר הגיע למרחק של פחות מפרסה מהעיר שהיא מחוז חפצו, יאמרנה ללא הסיום: "ברוך אתה ה' שומע תפילה".
אין אומרים את תפילת הדרך אלא פעם אחת ביום, ואפילו אם נח כמה שעות באמצע היום, אינו אומר אותה שנית. אם הדרך מתמשכת מספר ימים, יאמר את תפילת הדרך פעם אחת בכל יום.
מי שדעתו היתה ללון במקום מסויים, ואחר כך נמלך בדעתו ויצא שוב לדרך, צריך לומר שוב את תפילת הדרך ואפילו באותו יום.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)