שעיר שהיו משלחים ביום הכיפורים לעזאזל המדברה.
לאחר הטלת הגורלות בין שני השעירים, היה הכהן הגדול סומך על השעיר שעלה עליו הגורל לעזאזל ומתוודה עליו. לאחר מכן היו מוסרים את השעיר לאדם מיוחד לשלחו למדבר.
מן העזרה ועד לחוץ לעיר היה נטוי גשר, שעליו היה מוצא השעיר המשתלח, כדי להגן על המוליך את השעיר מפני אותם אנשים שהיו תולשים את שערו כדי למהרו, שלא ישהה את עוונותיהם של ישראל.
המקום שנועד לזריקת השעיר היה כשנים עשר קילומטרים מירושלים בראש צוק. משם היו דוחפים את השעיר לאחוריו והיה מתגלגל ויורד, ולא היה מגיע לאמצע ההר עד שהיה נעשה איברים איברים.
השעיר המשתלח היה חלק מכפרת יום הכיפורים.
מצוותו של השעיר המשתלח היא אחת מחוקות התורה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)

אחד משני שעירי יום הכיפורים שנשלח על פי הגורל לעזאזל למדבר.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)