בעל חיים שהזיק באחד מנזקי "קרן" (ע"ע) פעם אחת או פעמיים.
בעל חיים שהזיק פעם אחת או פעמיים בסוג נזק שאינו רגיל בו, כגון שור שנגח, או שור שנגף, או שרבץ, או שבעט, אין בעליו חייבים אלא במחצית מדמי הנזק.
את מחצית הנזק משלמים הבעלים מגופו של בעל החיים, כלומר, שהם מוכרים את בעל החיים שהזיק, ומשלמים לניזק מחצית משיעור הנזק, שנאמר: "ומכרו את השור החי וחצו את כספו".
אם הבעלים מקבלים תמורת בעל החיים שהזיק סכום שהוא פחות ממחצית משיעור הנזק, אין הבעלים צריכים להוסיף לניזק על הסכום. לדוגמא: שור ששווה 20 שנגח שור ששווה 200, והנבילה של השור המת שווה 100 (ונמצא כי מחצית הנזק היא: 50). אין בעל השור המת יכול לומר לבעל השור שנגח: תן לי 50 (מחצית הנזק), אלא בעל השור שנגח אומר לו: הרי השור שהזיק (ששוויו 20) לפניך, קח אותו ולך (כלומר, שהוא לא משלם יותר מ - 20).
כמו כן, אם אבד השור שהזיק, הבעלים פטורים מכל תשלום.
ראה עוד ערך: "פלגא נזקא".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)