המקבל קרקע מחברו, אין הקרקע נקנית לו, עד שיכתוב הנותן למקבל שטר, שנוסחו: "שדי נתונה לך" וכיוצא בזה.
ודווקא במתנה נקנית הקרקע בשטר, אבל במכירה אין הקניין חל עד שיתן הקונה למוכר את הכסף.
ברם, המוכר את שדהו מפני רעתה, הקניין חל אף בשטר בלבד, לפי שהמוכר מעוניין בכך וגומר בלבו להקנותה לו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)