ביטוי תלמודי שמשמעו: מכיון שברור שלא תיקנו חכמים תקנות לחינם, על כורחנו נתכוונו בתקנתם להשיג מטרה מסויימת, ומכאן שהמפרש דבריהם באופן שלא תושג אותה מטרה, אינו מפרש את דבריהם כהלכה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)