כלל בהלכות אבידה: כיון שאמר המאבד "ווי לה לחסרון כיס" - חבל על הפסד הממון שנגרם לי באבדן החפץ - ודאי התייאש מן האבידה, ואם אחר כך מצאה אדם, הרי היא של המוצא.(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)