סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא וְכׇל כְּלִי [עֵץ] הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי טוּמְאָה אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים וְאוֹמְרִים לָהֶם רְאוּ חִיבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁסִּילּוּקוֹ כְּסִדּוּרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לָשׂוּם לֶחֶם חוֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ וְתוּ לֵיכָּא וְהָאָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָטַע בּוֹ כׇּל מִינֵי מְגָדִים שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מוֹצִיאִין פֵּירוֹתֵיהֶן בִּזְמַנָּן וּכְשֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן נוֹשְׁרִין שֶׁנֶּאֱמַר יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל יָבַשׁ שֶׁנֶּאֱמַר וּפֶרַח לְבָנוֹן אוּמְלָל וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן שֶׁנֶּאֱמַר פָּרוֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ נִיסֵּי דִּקְבִיעִי לָא קָא חָשֵׁיב הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי אָרוֹן וּכְרוּבִים נָמֵי נִיסֵּי דִּקְבִיעִי נִינְהוּ אָמַר מָר וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה וּמִי הֲוָה עָשָׁן בְּמַעֲרָכָה וְהָתַנְיָא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בָּאֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה רְבוּצָה כַּאֲרִי וּבָרָה כַּחַמָּה וְיֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ וְאוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין וְאֵינָהּ מַעֲלָה עָשָׁן כִּי קָא אָמְרִינַן בִּדְהֶדְיוֹט דְּתַנְיָא וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ אַף עַל פִּי שֶׁאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט רְבוּצָה כַּאֲרִי וְהַתַּנְיָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אֲנִי רְאִיתִיהָ וּרְבוּצָה כְּכֶלֶב לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן כָּאן בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי מִי הֲוַאי וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מַאי דִּכְתִיב וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבֵד וְקָרֵינַן וְאֶכָּבְדָה מַאי שְׁנָא דִּמְחוּסַּר הֵא אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּין מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי וְאֵלּוּ הֵן אָרוֹן וְכַפּוֹרֶת וּכְרוּבִים אֵשׁ וּשְׁכִינָה וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְאוּרִים וְתוּמִּים אָמְרִי אֵין מִיהְוָה הֲוָה סַיּוֹעֵי לָא מְסַיְּיעָא תָּנוּ רַבָּנַן שֵׁשׁ אִשּׁוֹת הֵן יֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה וְיֵשׁ שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין וְיֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ יֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה הָא דִּידַן שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת דְּחוּלִּין אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה דְּאֵלִיָּהוּ דִּכְתִיב וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין דְּמַעֲרָכָה יֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ דְּגַבְרִיאֵל וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ דִּשְׁכִינָה דְּאָמַר מָר הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בֵּינֵיהֶם וּשְׂרָפָן וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה אֲפִילּוּ כׇּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הַכֹּל צוֹפִין לַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה נוֹטֶה כְּלַפֵּי צָפוֹן עֲנִיִּים שְׂמֵחִין וּבַעֲלֵי בָתִּים עֲצֵבִין מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מְרוּבִּין וּפֵירוֹתֵיהֶן מַרְקִיבִין נָטָה כְּלַפֵּי דָרוֹם עֲנִיִּים עֲצֵבִין וּבַעֲלֵי בָתִּים שְׂמֵחִין מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מוּעָטִין וּפֵירוֹתֵיהֶן מִשְׁתַּמְּרִין נָטָה כְּלַפֵּי מִזְרָח הַכֹּל שְׂמֵחִין כְּלַפֵּי מַעֲרָב הַכֹּל עֲצֵבִין דְּאָזֵיל וְאָתֵי כְּדִיקְלֵי וְאִבַּדּוֹרֵי לָא הֲוָה מִיבַּדַּר אָמַר מָר כְּלַפֵּי מִזְרָח הַכֹּל שְׂמֵחִין כְּלַפֵּי מַעֲרָב הַכֹּל עֲצֵבִין וּרְמִינְהוּ מִזְרָחִית לְעוֹלָם יָפָה מַעֲרָבִית לְעוֹלָם קָשָׁה רוּחַ צְפוֹנִית יָפָה לַחִטִּין בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ וְקָשָׁה לַזֵּיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵן חוֹנְטִין רוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה לַחִטִּין בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ וְיָפָה לַזֵּיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵן חוֹנְטִין וְאָמַר רַב יוֹסֵף וְאִיתֵּימָא מָר זוּטְרָא וְסִימָנָיךְ שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם הַאי מְרַבֵּה דִּידֵיהּ וְהַאי מְרַבֵּה דִּידֵיהּ לָא קַשְׁיָא הָא לַן וְהָא לְהוּ הֲדַרַן עֲלָךְ שִׁבְעַת יָמִים


רש"י

עשוי לנחת. שאינו מיטלטל וכלי עץ לענין טומאה הוקש לשק שנאמר (ויקרא יא) מכל כלי עץ או בגד או עור או שק וגו' מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כלי עץ מיטלטל מלא וריקן ואף על גב דשלחן מצופה בזהב בטל ציפוי לגביה כדאמרינן בשילהי חגיגה שאני שלחן דקרייא רחמנא עץ: שמגביהין אותו. ומראין אותו לחוץ: ירעש כלבנון פריו. ירעש פריו של ישראל כפירי הלבנון אלמא יש פירי בלבנון ולבנון הוא בית המקדש ומהו הרעש כשהרוח נושבת והן מקישין זה לזה רועשים ונשמע קולם: דקביעי. קבועים ועומדים תמיד במקומן: רבוצה כארי. גחלת שנפלה מן השמים בימי שלמה והיתה על המזבח עד שבא מנשה וסילקה היתה דומה לארי רובץ: ויש בה ממש. בשלהבת שלה: כי קאמרי'. דמעלה עשן בהדיוט קאמרי' באש הדיוט שהיו מביאין אצלה: וארצה בו ואכבד. חסר ה''א בנבואת חגי כתיבא ובבית שני משתעי קרא: ארון כפורת וכרובים. כוליה חדא מילתא ושכינה לא שרתה בו ורוח הקודש לא היתה בנביאים משנת שתים לדריוש ואילך: דחולין. מן הקדחת שהוא כאש וצמא למים ואינו חפץ לאכול: דוחה אש. ממקומה להלן: דגבריאל. שירד להציל חנניה מישאל ועזריה שצינן את הכבשן מבפנים והקדיח מבחוץ לשרוף את זורקיהן לתוכו כדאמרינן בערבי פסחים (דף קיח.): הושיט אצבעו. בסנהדרין הוא בפרק אחד דיני ממונות (דף לח:) גבי כיתות של מלאכים שאמרו לפניו מה אנוש כי תזכרנו: מוצאי י''ט האחרון של חג. שמאתמול נתחתם גזר דינם על גשמי שנה כדתנן בחג נידונין על המים: נוטה כלפי צפון. שרוח דרומית נושבת ופירותיהן מרקיבין ואינן יכולין לאוצרן ופותחין ומוכרין אותן בזול: הכל שמחים. שרוח מערבית שקולה היא ומביאה גשמים לפי הראוי לא הפירות מרקיבין ותבואת הזרע מצלחת ואין רעב בעולם: הכל עצבים. שהוא רוח המייבשת את הזרעים כדאמרינן במסכת גיטין (דף לב.) אפי' שופתא בקופינא דמרא רפיא: האי מרבה דידיה. צפונית מגדלת הראויין לשלחן: הא לן והא להו. מזרחית יפה לארץ בבל שהיא ארץ לחה מחמת מימיה לעולם ולארץ ישראל קשה שהיא ארץ הרים ובקעות וממהרת ליבש:

תוספות

כלי עץ העשוי לנחת. בשילהי מסכת חגיגה (דף כו:) פריך והא מצופה זהב היה ומוכיח ממתני' דמסכת כלים (פי''א משנה ג) דבתר ציפוי אזלינן ומשני שאני שלחן דרחמנא קרייה עץ דכתיב (יחזקאל מא) המזבח עץ שלש אמות וכו' עד וכתיב וידבר אלי זה השלחן: ואורים ותומים. אורים ותומים הוו שאם לא כן היה כהן גדול מחוסר בגדים אלא לא היו משיבין לנשאלין בהן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר