עשר אמות מהן מכוונות בדיוק כנגד פתחו של ההיכל, ואחת עשרה אמה לצפון ואחת עשרה אמה לדרום, נמצא שהיה המזבח מכוון בדיוק כנגד ההיכל וכותליו. ולפי שיטה זו, מאחר והיה המזבח מכוון בדיוק כנגד פתח ההיכל, נמצא שגובהו היה סותם את הפתח, שהרי גובה עזרת ישראל היה שלוש עשרה אמה ומחצה, כאמור והוסף לכך עוד תשע אמות של גובה המזבח עצמו, הרי לך בחשבון כולל עשרים ושתים אמות ולכך לא היה כל אפשרות לראות את פתח ההיכל דרך פתח הכותל המזרחי של הר הבית. ולכן היה צורך להנמיך את הכותל המזרחי, כדי שאפשר יהיה לראות מהר הזיתים את פתח ההיכל מעל למזבח.

לשיטה זו של ר' אדא שלדעתו שיטת מסכת מדות כר' יהודה מקשים: ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר שמסכת מדות כשיטת ר' יהודה היא, אם כן, שיהא המזבח באמצע העזרה מי משכחת ליה [האם מוצא אתה] כן לשיטת מסכת מדות? והתנן [והרי שנינו במשנה]: כל העזרה כולה היתה אורך מאה ושמונים ושבע אמות על רוחב מאה ושלשים וחמש אמות. ומפרטים: מן המזרח למערב שהוא אורך המקדש — מאה ושמונים ושבע אמות, כך הן מתחלקות: מקום דריסת רגלי ישראל שהוא המקום הקרוי "עזרת ישראל" — אורכו אחת עשרה אמה, מקום דריסת רגלי הכהנים — אורכו אחת עשרה אמה, המזבח עצמו — אורכו שלשים ושתים אמה, בין האולם ולמזבח — עשרים ושתים, וההיכל — מאה אמה, ואחת עשרה אמה נוספות של שטח פנוי מאחורי בית הכפורת (בית קודש הקדשים).

ולרוחב המקדש מן הדרום לצפון היו מאה ושלשים וחמש אמות, וכך היו מחולקות: מדת הכבש והמזבח כאחת — ששים ושתים אמות, כשאורך כל אחד מהם שלושים ושתים אמות ושתי אמות היו נבלעות במה שחלקו העליון של המזבח נכנס פנימה ביסוד וסובב. מן המזבח ולטבעות שהיו בצפונו של המזבח ובהן היו מכניסים את צוואר בהמות הקרבן לצורך שחיטה — שמונה אמות רווח, מקום הטבעות עצמן היה עשרים וארבע אמות, מן הטבעות ועד לשלחנות שעליהן היו מדיחים את קרבי הקדשים היו עוד ארבע אמות, מן השלחנות לננסין (עמודים נמוכים שהיו שם ומיועדים לתליית הקרבנות כדי להקל על הפשטת העור, היו עוד ארבע אמות, מן הננסין עד לכותל העזרה היו עוד שמונה אמות. הרי לך בינתיים לחשבון זה מאה ועשר אמות והמותר ממדות אלה, שהוא כעשרים וחמש אמות, הוא מה שנמצא בין הכבש ולכותל של צד דרום, וכן מקום הננסין (המקום שתפסו אותם העמודים) שאותו לא חשבנו, הרי לך בחשבון כולל מאה שלושים וחמש אמות.

ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר כי מסכת מדות כשיטת ר' יהודה היא אם כן מזבח באמצע העזרה מי משכחת ליה [האם מוצא אתה אותו]? הא [הרי] רובא [רובו] של המזבח בדרום העזרה קאי [הוא עומד]!