סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁשִּׁהוּ אֶת קִינֵּיהֶן מִיהָא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ שְׁכָבוּם בִּזְיוֹן קֳדָשִׁים דִּכְתִיב גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזּוֹבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבוּשָּׁל כִּי אִם חָי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לוֹ כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחׇזְקָה וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי ה' כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת ה' מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עֲבוֹדָה זָרָה דִּכְתִיב כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ מַאי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן קָצַר מַצָּע זֶה מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כִּי מָטֵי רַבִּי יוֹנָתָן לְהַאי קְרָא בָּכֵי אֲמַר מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ כּוֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נַעֲשֵׂית לוֹ מַסֵּכָה צָרָה גִּלּוּי עֲרָיוֹת דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה יַעַן כִּי גָּבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרוּכָּה בְּצַד קְצָרָה וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם דַּהֲווֹ מָלְיָין כּוּחְלָא עֵינֵיהֶן הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה אָמַר רַבִּי יִצְחָק שֶׁהָיוּ מְבִיאוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחוֹת בְּמִנְעֲלֵיהֶן וּכְשֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹעֲטוֹת וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶן וּמַכְנִיסִין בָּהֶן יֵצֶר הָרָע כְּאֶרֶס בְּכָעוּס שְׁפִיכוּת דָּמִים דִּכְתִיב וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה [הַרְבֵּה מְאֹד] עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים מִפְּנֵי מָה חָרַב מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת עֲבוֹדָה זָרָה גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים רְשָׁעִים הָיוּ אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲתָאן לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן דִּכְתִיב רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשְׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסוֹמוּ וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם שֶׁנֶּאֱמַר לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַים עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר וּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לָא הֲוָה בֵּיהּ שִׂנְאַת חִנָּם וְהָכְתִיב מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב הָיוּ אֶת עַמִּי לָכֵן סְפוֹק אֶל יָרֵךְ וְאָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה וְדוֹקְרִין זֶה אֶת זֶה בַּחֲרָבוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹנָם הַהִיא בִּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הֲוַאי דִּכְתִיב זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם כִּי הִיא הָיְתָה בְעַמִּי וְתַנְיָא זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם יָכוֹל לַכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא בְּכׇל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם נִתְגַּלָּה קִצָּם אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן טוֹבָה צִפּוֹרְנָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵיסוֹ שֶׁל אַחֲרוֹנִים אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרַבָּה אַחֲרוֹנִים עֲדִיפִי אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת קָא עָסְקִי בְּתוֹרָה אֲמַר לֵיהּ בִּירָה תּוֹכִיחַ שֶׁחָזְרָה לָרִאשׁוֹנִים וְלֹא חָזְרָה לָאַחֲרוֹנִים שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר רִאשׁוֹנִים גְּדוֹלִים אוֹ אַחֲרוֹנִים גְּדוֹלִים אָמַר לָהֶם תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּבִּירָה אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר לָהֶם עֵידֵיכֶם בִּירָה רֵישׁ לָקִישׁ הֲוֵי סָחֵי בְּיַרְדְּנָא אֲתָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה יְהַב לֵיהּ יְדָא אֲמַר לֵיהּ אֱלָהָא סָנֵינָא לְכוּ דִּכְתִיב אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז אִם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם כְּחוֹמָה וַעֲלִיתֶם כּוּלְּכֶם בִּימֵי עֶזְרָא נִמְשַׁלְתֶּם כְּכֶסֶף שֶׁאֵין רָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ עַכְשָׁיו שֶׁעֲלִיתֶם כִּדְלָתוֹת נִמְשַׁלְתֶּם כְּאֶרֶז שֶׁהָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ מַאי אֶרֶז אָמַר עוּלָּא סַסְמָגוֹר מַאי סַסְמָגוֹר אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּת קוֹל כִּדְתַנְיָא מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וַעֲדַיִין הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת קוֹל וְרֵישׁ לָקִישׁ מִי מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה וּמָה רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) דְּמָרָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה וְלָא הֲוָה מִשְׁתַּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ בַּהֲדֵיהּ דְּמַאן דְּמִשְׁתַּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ בַּהֲדֵיהּ בְּשׁוּקָא יָהֲבוּ לֵיהּ עִיסְקָא בְּלָא סָהֲדֵי בַּהֲדֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה מִשְׁתַּעֵי אָמַר רַב פָּפָּא שְׁדִי גַּבְרָא בֵּינַיְיהוּ אוֹ רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה וּזְעֵירִי אוֹ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ לָאו הַיְינוּ טַעְמָא אִי נָמֵי סְלִיקוּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי עֶזְרָא לָא הֲוָה שָׁרְיָא שְׁכִינָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי דִּכְתִיב יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאׇהֳלֵי שֵׁם


רש"י

ששהו את קיניהן. שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים ממתינות שם עד שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים מפריה ורביה: מהשתרע. דריש בנוטריקון מהשתרר ריע אחד: שני ריעים. צלם שהעמיד מנשה בהיכל צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה (שמואל א א) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (ויקרא יח): ראשיה בשוחד ישפוטו. סיפה דקרא ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו': ועליהם. אמקדש ראשון קאי: ושלש גזירות. שדה עיין ובמות יער ועיין חורבא במטאטא השמד (ישעיה ד) כמו ויעה ברד מחסה כזב (שם כח): שנתגלה עונם. לא היו מכסין פשעיהם: נתגלה קצם. לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיה כט): אחרונים לא נתגלה עונם. בני מקדש שני רשעים היו בסתר: בירה תוכיח. בית המקדש: עידיכם בירה. בנין הבית עד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים: סנינא לכו. לכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלבוא מלשוב לשרות בבית שני: נמשלתם ככסף. שאינו נרקב כך לא הייתם חסרים שכינה: כדלתות. שער שיש בו שני דלתות פותח אחד וחבירו סוגר כך עליתם לחצאין: שהרקב שולט בו. מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה: מאי ארז. מאי נמשלתם לארז דקאמר: אמר עולא ססמגור. מכתתו ומגררו מבפנים ססמגור שם תולעת: מאי ססמגור. כלומר למה נמשלו בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה: א''ר אבא בת קול. נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט: שדי גברא בינייהו. או הרוחץ תחליף או הפושט היד אי ר''ש בן לקיש הוה הרוחץ זעירי פשט לו היד או רבה בר בר חנה פשט לו היד ור''א היה הרוחץ: כי אתא. ר''ש בן לקיש לקמיה דר' יוחנן וסיפר לו כך אמרתי לו לפלוני:

תוספות

רבי אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה לא הוה משתעי רשב''ל בהדיה. פי' לא היה מתחיל לדבר עמו אבל כשר''א היה מתחיל לדבר עם ריש לקיש היה משיב לו כדאשכחן בפ''ק דזבחים (דף ה.) גבי רמי ר''ל על מעוהי ומקשי אם כשרים הן לירצו כו' שהשיב לו ר''א וגם הוא חזר והשיב לו:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר