א הלכה ב משנה הזכרנו במשנה הקודמת שהיו שלוש עשרה השתחוויות בבית המקדש, ומסבירים במשנה: היכן היו השתחויות האלו? ארבע בצפון העזרה, וארבע בדרום, שלש במזרח, ושתים במערב, הרי שלוש עשרה השתחוויות שהם כנגד שלשה עשר השערים שהיו בעזרה. ומפרטים אלו הם: שערים דרומיים לפי הסדר החל מה סמוכים למערב הם: שער העליון (השער הסמוך לצידו המזרחי של המקדש, שכיון שהיה הר הבית משופע ממזרח למערב היה שער זה גבוה לעומת אחרים), שער הדלק (דרכו היו מכניסים את העצים למערכה שעל המזבח), שער הבכורות (דרכו היו מכניסים את בכורות הבהמות הטהורות להקרבה הנשחטים אף בדרום העזרה), שער המים. ולמה נקרא שמו של שער זה 'שער המים'? — שבו היו מכניסין לעזרה צלוחית של ניסוך המים בחג הסוכות, שבה היו מביאים את המים ממעין השילוח. ר' אליעזר בן יעקב אומר: לא על שם כך, אלא בו המים מפכים (זורמים כמפי הפך) ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית, ואחר כך יהפכו להיות לנהר גדול לעתיד לבוא. לעומתן השערים בצפון, לפי הסדר החל מה סמוכים במערב, והם: שער יכניה, שער הקרבן (דרכו היו מכניסים את קרבנות קדשי הקדשים לשחיטה, שכן שחיטתם צריכה להיות בצפון), שער הנשים (דרכו היו הנשים נכנסות לעזרה לסמוך על קרבנותיהן), שער השיר (דרכו היו מכניסים לעזרה את כלי השיר). ולמה נקרא שמו 'שער יכניה'? — שבו יצא המלך יכניה בגלותו. שקודם צאתו לגלות (שהגלהו נבוכנצר) בא להפרד מבית המקדש ויצא משם דרך שער זה. והשערים שבמזרח הם: שער נקנור (הנקרא על שמו של נקנור שהביא דלתות שער זה ממצרים. ראה יומא לח,א), ושני פשפשין (פתחים קטנים) היו לו לשער ניקנור, אחד מימינו ואחד משמאלו, ועוד היו שנים, שני שערים, במערב ולא היה להן שם. ובסך הכל הם שלושה עשר שערים.