א הלכה ד משנה המקדיש נכסיו סתם, שלא פירש לאיזו קדושה הקדישם, והיו בהן בין הנכסים דברים הראויין לקרבנות הצבור — ינתנו דברים אלה לאומנין העוסקים בתיקון בדק הבית בשכרן, ובכך תתחלל קדושתם על המלאכה וייצאו לחולין, אלו דברי ר' עקיבא. אמר לו בן עזאי: אינה היא המדה, כלומר, המידה, השיטה, שאתה קובע בענין זה אינה זהה למידה שאמרו במותר הקטורת שאי אפשר לתת את הקטורת עצמה בשכר האומנים, אלא רק על ידי חילול. אלא כך צריך לעשות גם בענייננו: מפרישין מהן, מאותם דברים הראויים לקרבנות צבור כשיעור שכר האומנים, ומחללין אותן על מעות חולין שהיו מיועדות לשכר האומנין, ואותם דברים נעשים בכך חולין והמעות קודש, ונותנים אותן דברים לאומנין בשכרן, ואחר כך חוזרין ולוקחים (קונים) אותה, את אותם דברים שהם עתה חולין, מתרומה חדשה של שקלי השנה הבאה, ומשתמשים בהם לקרבנות צבור. הלכה אחרת היא: המקדיש נכסיו והיה בהן בהמה הראויה להיקרב על גבי מזבח, שאינה בעלת מום, זכרים וגם נקבות, ר' אליעזר אומר: דין הבהמות כדין שאר נכסיו שודאי הקדישם לבדק הבית, ולכן הזכרים שהם ראויים לקרבן עולה ימכרו לצרכי עולות לאנשים שנדרו או נדבו קרבן עולה, והנקבות, שאינן יכולות להיקרב כעולה ימכרו לצרכי זבחי שלמים שהם באים אף מן הנקבות, ודמיהן, המעות שמקבלים עבור הבהמות הללו, יפלו עם שאר נכסיו שהקדיש לבדק הבית. ר' יהושע אומר: אף שאת שאר הנכסים הקדיש לבדק הבית, את הבהמות הראויות לקרבן הקדיש ודאי למזבח, ולכן הזכרים עצמן יקרבו עולות, והנקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ויביא בדמיהן עולות, ושאר הנכסים יפלו לבדק הבית. אמר ר' עקיבא: רואה אני (נראים בעיני) את דברי ר' אליעזר יותר מדברי ר' יהושע, ומדוע? שר' אליעזר השוה את מדותיו (שיטתו), שלדעתו דין הבהמות ושאר הנכסים שווה, ששניהם הולכים לבדק הבית, ואילו ר' יהושע חלק ביניהם, שלדעתו הבהמות הולכות לקרבן ושאר הנכסים לבדק הבית. אמר ר' פפייס: שמעתי שאפשר לקיים את דברי שניהן, ובאופנים שונים: המקדיש בפירוש, שהזכיר את הבהמה במפורש ("בהמתי ונכסי יהיו להקדש"), מאחר והזכיר כל אחד מהם בפני עצמו, אבל לא פירש שמקדיש את הבהמה לקרבן, ודאי התכוין להקדישה כאת שאר הנכסים לבדק הבית, וכדברי ר' אליעזר, שחלה על הבהמות קדושת בדק הבית בלבד. והמקדיש סתם, שכלל את כל נכסיו ולא פירש את הבהמה בנפרד ("כל נכסי יהיו להקדש"), ודאי התכוין שכל אחד מהם ילך למה שהוא ראוי, הבהמה לקרבן ושאר הנכסים לבדק הבית, וכדברי ר' יהושע. ועוד אמרו: המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראוים לגבי מזבח, וכגון יינות ושמנים ועופות (תורים או בני יונה), ר' אליעזר אומר: ימכרו לצרכי אותו המין, היינות לצורך נסכים, השמנים למנחות, והעופות לקרבנות העוף, וכן כל כיוצא בזה, ויביא בדמיהן של אלה עולות, ושאר הנכסים שאינם ראויים למזבח יפלו לבדק הבית.