|
טקסט הדף מנוקד
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אִלְעַאי וְכִי מָה בֵּין זוֹ לִבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא זוֹ שִׂירְפָהּ מָצוּי וְזוֹ אֵין שִׂירְפָהּ מָצוּי
אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאֲתָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה רוּקָּהּ וּמִדְרָסָהּ בַּשּׁוּק טָהוֹר כִּתְמָהּ נָמֵי טָהוֹר וְלָא יָדַעְנָא אִם דִּידֵיהּ אִם דְּרַבֵּיהּ לְמַאי נָפְקָא מִינָּה לְמִיהְוֵי דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא אַמְרוּהָ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אֲמַר רַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבֵי תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת אֲפִילּוּ שׁוֹפַעַת כׇּל שִׁבְעָה אֵינָהּ אֶלָּא רְאָיָה אַחַת אֲפִילּוּ שׁוֹפַעַת וְלָא מִבַּעְיָא פּוֹסֶקֶת אַדְּרַבָּה פּוֹסֶקֶת הָוְיָא לַהּ כִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת אֶלָּא תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְשׁוֹפַעַת כׇּל שִׁבְעָה אֵינָהּ אֶלָּא רְאָיָה אַחַת אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא מַדְלֶפֶת אֵינָהּ כְּרוֹאָה וְהָא קָחָזְיָא אֵימָא אֵינָהּ כְּשׁוֹפַעַת אֶלָּא כְּפוֹסֶקֶת מִכְּלָל דְּשׁוֹפַעַת (נָמֵי) כִּי נַהֲרָא אֶלָּא אֵימָא אֵינָהּ אֶלָּא כְּשׁוֹפַעַת תָּנוּ רַבָּנַן חֲזָקָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְפִרְקָן הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה וְאֵין הַנָּשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טוּמְאָה וְנָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן בַּיָּד מִפְּנֵי שֶׁמְּעַוְּותוֹת אוֹתָן אֶלָּא סָכוֹת אוֹתָן בְּשֶׁמֶן מִבִּפְנִים וּמְקַנְּחוֹת אוֹתָן מִבַּחוּץ וְהֵן נִבְדָּקוֹת מֵאֵילֵיהֶן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְעוּבֶּרֶת וְכוּ' תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ אֲמַר לֵיהּ פְּתַחְתְּ בִּתְרֵי וְסַיֵּימְתְּ בַּחֲדָא דִּלְמָא מְעוּבֶּרֶת וְהִיא מְנִיקָה קָאָמְרַתְּ וּמִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן דִּימֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ וִימֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ כִּדְתַנְיָא יְמֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ וִימֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ כֵּיצַד הִפְסִיקָה שְׁתַּיִם בִּימֵי עִיבּוּרָהּ וְאַחַת בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ שְׁתַּיִם בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ וְאַחַת בִּימֵי עִיבּוּרָהּ אַחַת וּמֶחֱצָה בִּימֵי עִיבּוּרָהּ וְאַחַת וּמֶחֱצָה בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ מִצְטָרְפוֹת לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת בִּשְׁלָמָא יְמֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּקָמְנִיקָה וְאָזְלָא וּמִיעַבְּרָה אֶלָּא יְמֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִין לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אִיבָּעֵית אֵימָא בְּלֵידָה יַבִּשְׁתָּא וְאִיבָּעֵית אֵימָא דַּם נִדָּה לְחוֹד וְדַם לֵידָה לְחוֹד וְאִיבָּעֵית אֵימָא תְּנִי חֲדָא בַּמֶּה אָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ וְכוּ' אָמַר רַב אַכּוּלְּהוּ וּשְׁמוּאֵל אָמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵנָה אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה דַּיָּין כׇּל יְמֵי עִיבּוּרָן דַּיָּין כׇּל יְמֵי מְנִיקוּתָן וְכֵן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַכּוּלְּהוּ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵנָה אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה דַּיָּין כׇּל יְמֵי עִיבּוּרָן דַּיָּין כׇּל יְמֵי מְנִיקוּתָן כְּתַנָּאֵי מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה שֶׁהָיוּ רש"ימתקיף לה רבי אלעאי. לחזקיה מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין בתולה שנשאת יש שדמיה טהורין עד שתחיה המכה דתלינן בבתולים ויש שדמיה טהורין ד' לילות ויש שדמיה טהורין כל לילה הראשונה כדאמרינן פרק בתרא (לקמן דף סד:) וכולהו קי''ל דכל זמן שדמיה טהורין אין לה כתם דקתני בפ' האשה (לקמן דף ס.) ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה ובבתולה שדמיה טהורים מהתם שמעינן דאין לה כתם ואע''ג דראתה פעם אחת דלא מפלגינן בין הגיע זמנה ללא הגיע בין שראתה פעם אחת בבית אביה שהיא אחת מן הבתולות שדמיה טהורין והא הכא דאילו חזת בשינוי מראה דמיה מטמאה מעת לעת דהגיע זמנה לראות וראתה בבית אביה אפילו הכי לא מטמאינן כתמה ומ''ש הך מהא: זו שירפה מצוי. בתולה שדמיה טהורין שרף שלה מצוי מחמת בתולים הילכך כתמה טהור דתלינן בדם בתולין: וזו אין שירפה מצוי. לטהרה ולתלות בו: רוקה ומדרסה בשוק טהור. כגון שנמצא רוקה בשוק וקים לן שקודם לכן ראתה ב' פעמים ואין אנו יודעים אם נדה היא אם לאו מספיקא לא מחזקינן לה כספק הרוקין הואיל ולא הוחזקה רואה: ולא ידענא כו'. עולא הוא דקאמר לא ידענא אי א''ר יוחנן מסקנא דהא מילתא דקאמר כתמה נמי טהור מדעתיה או משמיה דר''ש בן יהוצדק כרוקה ומדרסה: דבריו של אחד במקום שנים. אי אמר להא וכתמה נמי טהור משמיה דרביה הוי חזקיה דאמר לעיל טמא אחד במקום שנים דהא פליג עליה ר' יוחנן לעיל מלביה וחזינן דקאי ר''ש כוותיה: ה''ג אמרו כר''ש בן יהוצדק. בשמו של ר''ש בן יהוצדק וה''ל חזקיה אחד במקום ב' וש''מ הלכה כר' יוחנן: אינה אלא ראיה אחת. לאחזוקה כרואה ודיה שעתה עד שתפסוק ותחזור ותראה שתי ראיות: ולא מבעיא פוסקת. וחוזרת ורואה: ושופעת כל שבעה. סמי מכאן אפילו: מדלפת. טיף אחר טיף: אינה כרואה. דמשמע דאפילו כראיה אחת אינה חשובה: אלא כפוסקת. והוו להו ראיות טובא והוחזקה רואה ולכשתפסוק ותחזור ותראה מטמאה מעת לעת ופרכינן מכלל דשופעת דאמר לעיל אינה אלא ראיה אחת היינו דשופעת כי נהרא בתמיה כיון דמדלפת אינה חשובה שופעת וא''א להיות שופעת כמעין כל שבעה וחיה: בחזקת טומאה. כלומר בחזקת דמים מצוים בהם: שמעוותות אותן. כלומר מסרטין לה בצפורן ומייתו לה לידי ראיה: מבפנים. שסיכת שמן מביא הדם אם זמנו הוא: פתחת בתרתי. מעוברת ומניקה: וסיימת בחדא. דקאמר דיה שעתה דיין שעתן מיבעי ליה: מעוברת והיא מניקה. שנולד עוברה ומניקתו א''נ מניקה ונתעברה והוא הדין למעוברת גרידתא והא דנקט מעוברת והיא מניקה לומר לך שמצטרפין ימי מניקה לימי עיבורה לג' עונות כגון שהפסיקה שתים בימי עיבורה ואחת בימי מניקותה או חלוף דהכי משמע מעוברת והיא מניקה בתוך הפסקת העונות הללו: ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה. כגון אם היתה מניקה ונתעברה והפסיקה תחלת עונה קצת בימי מניקותה והשלימה בימי עיבורה: אלא ימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה היכי משכחת לה. דילדה ולא חזאי הא ראתה דם בלידתה ונמצא שלא עברו עליה ג' עונות: תני חדא. ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה ולא תיתני ימי מניקותה עולים לה לימי עיבורה: אכולהו. ד' נשים כולהו קתני לה דבשניה מטמאה מעל''ע: בתולה וזקנה. בתולה כיון דראתה פעם ראשונה ושניה הוחזקה רואה זקנה נמי כיון דאיתחזקא תרי זימני אחר ג' עונות אישתכח דלאו סילוק דמים הוא אלא דילוג וסת: אבל מעוברת ומניקה. ודאי דמיה מסולקין ואפילו לא נסתלקו מתחלתן מסתלקין והולכין הן תדיר. ברוך: תוספותוכי מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין. דאם נשתנו מראה דמיה למחרת מראיית שעת תשמיש טמאה ואילו מצאה כתם לאחר תשמיש טהורה כדאי' בפ' האשה (לקמן דף ס.) תולה בבתולה שדמיה טהורין ומדלא מפליג משמע אפילו הדם משונה טהור ומשני הכא אין שירפה של טהרה מצוי דאם הכתם בא מגופה טמאה ודאי אבל התם שירפה של טהרה מצוי לכך טהורה דאיכא למימר האי כתם מעלמא בא ואפילו אי אתא מגופה איכא למימר דם בתולים הוא (ואיכא למימר) ולא חיתה עדיין המכה: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק. משמע שהיה רבו ובפרק זה בורר (סנהדרין דף כו.) קרי ליה ר''ל לר''ש בן יהוצדק רועי בקר ולא היה מוחה ר' יוחנן על כבוד רבו ואומר ר''ת דתרי הוו: רוקה בשוק טהור. פי' בשוק שאין ידוע אם ראתה אם לאו אין להחזיקה כרואה כיון שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה שלשה פעמים ומיירי אפילו בבת ע''ה אבל בבית ידוע אם ראתה אם לאו: למהוי דבריו של אחד במקום שנים. וא''ת ודילמא ר''ש בן יהוצדק סבר לה כרשב''ג דבג' זימני הוי חזקה וחזקיה נמי מודה דלרשב''ג כתמה טהור וי''ל דרוקה ומדרסה קיל טפי מבכתמה מדמספקא ליה בכתם אי טמא אם לאו וכיון דקיל טפי אי ס''ל כרשב''ג ה''ל לטהר רוקה ומדרסה עד פעם רביעית: הרי הן בחזקת טהרה. וא''ת במתני' דקתני צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה כו' אמאי לא מפקא מי שלא הגיע זמנה וההוא דבנות כותים (לקמן דף לח:) דכל י''א בחזקת טהרה ומפרש בגמרא לענין שאינה צריכה בדיקה וי''ל דלא מפרש במתני' אלא הנהו דאינן צריכים בדיקה מחמת דאין קפידא בראייתם דנדה בלאו הכי טמאה ויושבת על דם טוהר אפילו אם תראה לעולם טהור אבל לא הגיע זמנה לראות וי''א דאינה צריכה בדיקה מחמת דמסולקין בדמים לא קתני: פתחת בתרי וסיימת בחדא. וא''ת והא במתני' נמי ד' נשים קתני במה אמרו דיה שעתה וי''ל דהתם ליכא למיטעי אבל הכא איכא למיטעי ולומר מעוברת והיא מניקה: דהויא מניקה ואיעברה. וא''ת והיכי איעברה בלא ראיה והא אמרינן בשלהי המפלת (לקמן לא:) דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה או לוסתה. וי''ל דרוב פעמים כך. הוא וזימנין דמיתרמי ומיעברה א''נ בימים שהיא רגילה לראות אין מתעברת אלא סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה: דיין כל ימי עיבורן. משמע אפילו רואה כמה פעמים ואף על פי דבלא הגיע זמנה לראות אמר לעיל שלישית מטמאה מעת לעת היינו משום דכיון שהוחזקה לראות בטל הסילוק אבל הכא מעוברת ומניקה המסתלקין עדיין קיימים ואפילו לא נסתלקו בתחלה מסתלקין והולכין בסוף וא''ת מ''ש דלא הגיע זמנה לראות לא בעיא בדיקה ומעוברת ומניקה בעיא בדיקה כדקתני במתניתין צריכה להיות בודקת אכולהו וי''ל דכל זמן שלא הוחזקה היא מסולקת בדמים יותר מכולן: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|