משנה בשלשה מקומות היו הכהנים שומרים בעזרה שבבית המקדש, ואלו הם: בבית אבטינס (הלשכה בה היו עושים את הקטורת), ובבית הניצוץ שבצפון העזרה, ובבית המוקד הנמצא אף הוא בצפון העזרה, מזרחית לבית הניצוץ. ומפרטים כיצד היתה נעשית שמירה זו: בבית אבטינס וכן בבית הניצוץ היו עליות, והרובים (נערי הכהנים שטרם הגיע זמנם לעבוד במקדש) שומרים שם.

ואילו בבית המוקד לא היו עליות, שכן היתה תקרתו עגולה ככיפה, ובית הגדול היה, והיה מוקף רובדין (אצטבאות רחבות) של אבן גזית, היוצאות מן הקיר אל תוך בית המוקד — זקני בית אב ישנים שם, ומפתחות העזרה בידם (ברשותם).

ושם, בבית המוקד, היו פרחי כהונה (כהנים צעירים, העובדים במקדש) המזומנים לעבודה, ישנים. וכיצד היתה שנתם? — כל איש מהם, לא היה שוכב במטה, אלא על כסתו הנמצאת בארץ (בקרקע). לא היו הכהנים ישנים בעוד בגדי קדש (בגדי כהונה) עליהם, אלא היו פושטין אותם מעליהם, ומקפלים אותם, ולאחר מכן היו מניחין אותן על רצפת בית המוקד תחת ראשיהם, והיו מתכסין בכסות עצמן (בבגדי חול שלהם). ואם אירע קרי (מקרה לילה, שיצא זרע בתוך השינה), לאחד מהן, ונטמא בכך, ונאסר לעבודה — הריהו יוצא מבית המוקד, והולך לו