|
טקסט הדף מנוקד
תָּא שְׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ נוֹתָר שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ
כֵּיצַד לָן לִפְנֵי זְרִיקָה מוֹעֲלִין לְאַחַר זְרִיקָה אֵין מוֹעֲלִין קָתָנֵי מִיהַת מוֹעֲלִין בּוֹ לָאו דַּהֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ דְּאִי בָּעֵי זָרֵיק וּשְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ לָא דְּקַבְּלֵיהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה דְּלֹא הָיָה שְׁהוּת לְמִזְרַק אֲבָל הָיָה שְׁהוּת מַאי הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי לִפְנֵי זְרִיקָה לִיתְנֵי קוֹדֶם שְׁקִיעָה וּלְאַחַר שְׁקִיעָה הָכִי נָמֵי קָתָנֵי קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה וּלְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה תָּא שְׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ פִּיגּוּל שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ וְיֵשׁ פִּיגּוּל שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ כֵּיצַד לִפְנֵי זְרִיקָה מוֹעֲלִין לְאַחַר זְרִיקָה אֵין מוֹעֲלִין קָתָנֵי מִיהַת לִפְנֵי זְרִיקָה מוֹעֲלִין בּוֹ לָאו דַּהֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ דְּאִי בָּעֵי זָרֵיק וְקָתָנֵי מוֹעֲלִין בּוֹ וּשְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ לָא דְּלָא הֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ אֲבָל הֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ מַאי הָכִי נָמֵי דִּנְפַק מִידֵי מְעִילָה מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי לְאַחַר זְרִיקָה לִיתְנֵי קוֹדֶם שְׁקִיעָה וּלְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה הָכִי נָמֵי קָאָמַר קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה לְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה תָּא שְׁמַע הַפִּיגּוּל בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מוֹעֲלִין מַאי לָאו דְּזָרַק וּשְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ לָא דְּלֹא זָרַק אֲבָל זָרַק מַאי הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ לִיתְנֵי כָּאן לִפְנֵי זְרִיקָה כָּאן לְאַחַר זְרִיקָה הָא אָתְיָא לְאַשְׁמוֹעִינַן כֹּל לְאֵיתוֹיֵי לִידֵי מְעִילָה זְרִיקָה כְּתִיקְנָהּ מַיְיתֵי לִידֵי מְעִילָה כֹּל לְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ נָמֵי מַפְקַע מִידֵי מְעִילָה רש"י
כיצד לן. הדם כגון שנתקבל היום ולא נזרק עד למחר אם אכל הבשר לפני זריקה מועלין בו אכלו לאחר זריקה אין מועלין בו דסבירא ליה לר' שמעון זריקת לן מוציאה מידי מעילה כזריקת כשר קתני מיהת לפני זריקה מועלין בו מאי לאו דהוה שהות ביום למיזרקיה דאי בעי זריק ואף על גב דנתקבל בכוס לא נפיק מידי מעילה עד לאחר זריקה ולהכי לפני זריקה מועלין בו הואיל ועדיין לא נזרק הדם לא היה בו שעת היתר ושמע מינה היתר אכילה שנינו: לא דקבליה סמוך לשקיעת החמה. ומשום הכי לן דלא הוה שהות למיזרקיה והוא אכל הבשר בלילה לפני זריקה להכי מועלין שהרי הדם עדיין לא היה ראוי ליזרק ולא מצינן למימר כל העומד ליזרק כזרוק דמי: אבל אי הוה שהות. דנראה לזריקה אמרינן כזרוק דמי ואין בו מעילה דהיתר זריקה שנינו: אי הכי. אדתני לן לפני זריקה ליתני הכי שקבלו קודם שקיעת החמה דהוה שהות למזרקיה ולן אין מועלין בו דהואיל והיה עומד ליזרק כזרוק דמי דהיתר זריקה שנינו קבלו לאחר שקיעת החמה דנשחט בלילה ולן ואכל הבשר מועלין בו דהא אינו ראוי ליזרק זריקה כשרה ולאו כזרוק דמי הילכך מועלין בו: הכי נמי קתני קודם שיראה לזריקה. דהא דתני לפני זריקה היינו קודם שנראה לזריקה שקיבל אחר שקיעת החמה שעדיין לא נראה לזריקה אם אכל הבשר מועלין בו אבל אחר זריקה אחר שנראה לזריקה שקיבלו קודם שקיעת החמה דהוה שהות ביום למיזרקיה אין מועלין בו הואיל והיה עומד ליזרק כזרוק דמי ולעולם היתר זריקה שנינו: ת''ש רבי שמעון אומר כו'. וכולה מיתרצא כסוגיא דלעיל דיש נותר: לאחר זריקה אין מועלין בו. דסבירא ליה דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים כזריקת כשר ופליגא אדרב גידל והכא ליכא למידק לטעמיה דר''ש כדדייק לעיל בהפיגול לעולם מועלין בו טעמא דפיגול הא לא הוי פיגול אין מועלין בו דהא סבירא ליה לר''ש דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה כזריקת כשר: מאי לאו דזרק. וטעמא משום הכי הוא דפיגול אינו מוציא מידי מעילה אף על פי שזרק הא בכשר כיון שזרק אין מועלין בו ש''מ היתר אכילה שנינו דבעינן שזרק: לא דלא זרק. אלא שנתקבל בכלי ובפיגול הוא דלא אמרינן כזרוק דמי הא בכשר אמרינן כזרוק דמי דהיתר זריקה שנינו: אבל זרק מאי ה''נ. דבעיא למימר דאין מועלין בפיגול מאי איריא דתני סיפא בקדשים קלים ליתני בקדשי קדשים כאן לפני זריקה מועלין בו לאחר זריקה אין מועלין: ודאי הכי נמי. מצי תני ולא איצטריך סיפא: אלא הא קמ''ל דכל לאיתויי לידי מעילה. כגון אימורי קדשים קלים זריקה כתיקנה שאין בה פיגול אתיא לידי מעילה האימורין ולא זריקת פיגול: כל לאפוקי מידי מעילה. כגון בשר קדשי קדשים שלא כתיקנה כגון זריקת פיגול מפקע מידי מעילה ודלא כרב גידל והיינו דאמרינן במסכת מנחות הא איתותב רב גידל דהא סתמא ורבי שמעון תרוייהו סבירא להו דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים:
תוספות
כיצד לן לפני זריקה מועלין בו לאחר זריקה אין מועלין בו קתני מיהא לפני זריקה מועלין בו לאו דהוה ביה שהות למיזרק דאי בעי זריק. והא לפני זריקה ממש שלא זרק מועלין בו ואע''ג דאיכא היתר זריקה מכל מקום מועלין בו משום דהיתר אכילה שנינו לא דלא הואי ליה שהות דקבליה סמוך לשקיעת החמה דלא נעשית הקבלה בהכשר: מאי איריא דתני לפני זריקה. פירוש כלומר אמאי מפליג בין קודם לאחר זריקה ליפלוג בקודם זריקה גופיה בין קודם ראויות זריקה בין לאחר ראויות זריקה וליתני הכי קודם שקיעת החמה אין מועלין בו דאיכא ראויות זריקה לאחר שקיעת החמה מועלין בו דליכא ראויות זריקה ומשני ה''נ קתני קודם שיראה לזריקה כו' כלומר לפני זריקה לאו דוקא אלא ר''ל קודם שיראה לזריקה: תא שמע רבי שמעון אומר יש פיגול כו'. כלומר סוגית פיגול הוי כמו גבי נותר אמנם קשה היכי קאמר דמיירי דהויא שהות למיזרקיה אבל אימא פיגול דבקבלה לא מצית אמרת דהא מוקמת לה בנעשה קבלה בהכשר וגם בהילוך לא מצית אמרת דהא רבי שמעון הוא דמכשיר בהילוך בפרק קמא דזבחים (דף יג.) משום דהויא לה עבודה שאפשר לבטלה כגון שוחט בצד המזבח וזורק לכן נראה לי כגון שפיגל בסוף קבלה דהויא שהות למזרק בתחלת קבלה וקתני מועיל וש''מ היתר אכילה שנינו משמע אבל סיפא דאין מועיל מיירי לאחר זריקה ממש ותימה א''כ תיקשי לרב גידל דאמר דזריקת פיגול לא מפקע מידי מעילה וי''ל דרב גידל משני לה כדמסיק דהכא לפני זריקה היינו קודם שיראה לזריקה ולאחר זריקה לאחר שיראה לזריקה ולעולם קודם זריקה משום דהיתר זריקה שנינו ומ''מ קשה דא''כ: אי הויא סייעתא למ''ד היתר אכילה שנינו ליתא לדרב גידל וזה אינו דלמ''ד היתר אכילה שנינו לא מצי ליישב מתניתא אם לא כדרב גידל דהא לעיל גבי מתני' דקתני שנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו מיירי על כרחך בזרק כבר מדקאמר מועלין דאי בלא זרק מאי איריא משום דפיגל אפילו לא פיגל נמי כיון דהיתר אכילה שנינו מ''מ כי פיגל אע''ג דזרק לא מפקע מידי מעילה אלמא כי אמרינן נמי היתר אכילה שנינו איתא לדרב גידל והכא משמע דליתא לדרב גידל אלא א''כ אמרינן דהיתר זריקה שנינו ואומר השר מקוצי דהא לא קשיא כלל למ''ד היתר אכילה שנינו אמר לך דכולי עלמא אית להו כוותי דהיתר אכילה שנינו. ובמתני' אית ליה לר' יהושע לדרב גידל כדפירשנו דעל כרחך מיירי בזרק לר''ש דברייתא לית ליה לדרב גידל ורב גידל אמר לך דכולי עלמא אית להו כוותי דלא אתיא זריקת פיגול ומפקע מידי מעילה ובהא פליגי דרי יהושע אית ליה היתר אכילה שנינו ומיירי בזרק כדפירשנו לעיל ור''ש דמתניתא מיירי בלא זריקה ואית ליה היתר זריקה שנינו: תא שמע הפיגול בקדשי קדשים מועלין כו'. לאו דזרק וש''מ היתר אכילה שנינו דמשמע דווקא פיגול מועלין דבלא פיגול אין מועלין בו ודווקא משום דזרק ואיכא היתר אכילה הא לא זרק אע''ג דלא פיגל מועלין כיון דליכא היתר אכילה וא''ת מנליה הא דדווקא בזרק מיירי למידק דבלא פיגל אין מועלין דילמא ה''ה בלא זרק י''ל דהכי פירושו לאו דזרק דהוה שהות למיזרק אבל לא זרק ומשום הכי מועלין דהיתר אכילה שנינו דאי היתר זריקה שנינו מכיון שניתקנה בהכשר מיד נפק מידי מעילה והא דקאמר הפיגול מיירי כשפיגל בסוף קבלה כמו שפירשנו למעלה ומשני לא דלא זרק כלומר דלא נראה לזריקה דליכא השתא היתר לזריקה וזה הפירוש דחוק הוא מאד דהא דזרק משמע דזרק ממש ופירש ריצב''א דה''ק מאי לאו דזרק כו' דאית ליה מסתמא אתא לאשמועינן כדרב גידל דזריקת פיגול לא מפקא מידי מעילה ועל כרחך מיירי בזרק ודוקא פיגל הוא דלא מפקע מידי מעילה הא לא פיגל אין מועלין וש''מ דהיתר אכילה שנינו דאי היתר זריקה שנינו א''כ הוה ליה למיתני לעולם כדלעיל לאשמועינן דמיירי לאחר זריקה וכדרב גידל אלא ודאי היתר אכילה שנינו וא''כ על כרחיך מיירי בזרק דאי בלא זרק מאי איריא פיגל אפילו לא פיגל נמי דהא בעינן היתר אכילה אלא ודאי מיירי בזרק והוי סייעתא לדרב גידל דודאי מיירי בזרק משום דהיתר אכילה שנינו לא דלא זרק כלומר אדרבה ליתא לדרב גידל דבזרק לא מיירי דאם כן הות מפקא מידי מעילה אלא מיירי בלא זרק ומשום דהיתר זריקה שנינו: כל לאיתויי כו'. שלא כתיקנה לא מייתא והיינו כרב גידל כל לאפוקי מידי מעילה שלא כתיקנה נמי מפקע מידי מעילה ולעיל בשמעתיה דרב גידל פירשתי טעם נכון:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|