כריתות כג ע"א

אין שנים מביאין אשם אחד, שאין עושים תנאי בקרבנות הבאים על חטא.

א היו לפניו חתיכת חלב וחתיכת חולין, אכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל — מביא אשם תלוי, שמא אכל את החלב. אכל גם את השניה, שאז ודאי לו שחלב אכל — מביא חטאת. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה — זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, אלו דברי ר' עקיבא. ר' שמעון אומר: שניהם מביאין חטאת אחת, ומתנים שאם זה אכל את החלב — החטאת שלו, ואם האחר — הריהי של האחר. ר' יוסי אומר: אין שנים מביאין חטאת אחת, לפי שאין מביאים קרבן כזה על תנאי.

ב היו לפניו חתיכת חלב וחתיכת שומן של קודש, אכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל — מביא אשם תלוי, שמא אכל את החלב. אכל את השניה — מביא חטאת על החלב, ואשם ודאי (אשם מעילות) על שאכל מן הקודש. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה — זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי. ר' שמעון אומר: שניהן מביאין יחד חטאת ואשם, ומתנים. ר' יוסי אומר: אין שנים מביאין חטאת ואשם אחד, שאין עושים תנאי בקרבן הבא על חטא.

ג היו לפניו חתיכת חלב וחתיכת חלב קודש, אכל אחת מהן ואין יודע איזו מהן אכל — מביא חטאת, שהרי בוודאי אכל חלב, ר' עקיבא אומר: אף אשם תלוי מביא, שמא אכל מן הקודש, ולשיטתו מביא על ספק מעילות אשם תלוי. אכל גם את השניה — מביא שני חטאות, משום שאכל שתי חתיכות חלב, ואשם ודאי, משום שאכל קודש.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה — זה מביא חטאת וזה מביא חטאת. ר' עקיבא אומר: זה וזה מביאין גם אשם תלוי, שהרי אינם יודעים מי מהם אכל מן הקודש. ר' שמעון אומר: זה מביא חטאת וזה מביא חטאת, ששניהם אכלו בוודאות חלב, ושניהן מביאין אשם אחד בשותפות על המעילה, ומתנים. ר' יוסי אומר: אין שניהן מביאין אשם אחד.

ד היו שם חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר, מקרבן שעבר זמן אכילתו (שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת), אכל אחת מהן ואין יודע איזה מהן אכל — מביא חטאת, שהרי בוודאי אכל חלב, ואשם תלוי, שמא אכל מן הנותר. אכל את השניה — מביא שלש חטאות, שתים משום חלב, ואחת משום נותר.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה — זה מביא חטאת ואשם תלוי, שבוודאי אכל חלב, ושמא אכל נותר, וזה מביא חטאת ואשם תלוי. ר' שמעון אומר: זה מביא חטאת וזה מביא חטאת, ושניהן מביאין חטאת אחת ומתנים ביניהם. ר' יוסי אומר כלל הוא: כל חטאת שהיא באה על חטא — אין שנים מביאין אותה.

ה גמרא שנינו כי במקרה של חתיכת חלב וחתיכת חולין, ואכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, לדעת ר' שמעון מביאים שניהם חטאת אחת על תנאי, ואילו ר' יוסי אומר: אין שניים מביאים חטאת אחת. אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: לר' י וסי חטאת הוא דלא מייתו [שאין מביאים] שניהן, הא [אבל] אשם תלוי מייתו [מביאים] שניהם? אם כן, היינו תנא קמא [הרי זו שיטת התנא הראשון] שאמר במפורש: זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי!

וכי תימא [ואם תאמר]: בענין חתיכה משתי חתיכות איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל, שלדעת ר' יוסי, רק הראשון, שיש לו ספק באחת משתי חתיכות — מביא אשם תלוי, אבל השני שעמדה לפניו חתיכה אחת שיש בה ספק — אינו מביא אשם תלוי, והתניא [והרי שנויה ברייתא], ר' יוסי אומר: זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי! אמר ליה [לו]: הא קא משמע לן [זה משמיע לנו], דמאן תנא קמא [שמי הוא התנא הראשון] — ר' יוסי.

ו שנינו במשנה: חתיכת חלב וחתיכת קודש כו', חתיכת חלב וחתיכת חלב קודש כו'. ועוד שנינו: חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר, אכל אחת מהן וחזר ואכל את השניה — מביא שלוש חטאות, שתים משום חלב ואחת משום נותר. אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: וליתי נמי [ויביא גם כן] אשם ודאי של מעילה, שהרי נותר של קדש הוא, ואכל מן הקודש בשגגה! אמר ליה [לו]: מדובר כאן דלית ביה [שאין בו] שוה פרוטה, ואין מועלים בפחות משווה פרוטה.

הקשה לו רבא: והא מעיקרא [מתחילה] בדינים הקודמים במשנה זו, במקרה דאית ביה [שיש בו] שוה פרוטה עסקינן [אנו עוסקים], דקתני [שהוא שונה] שאם אכל חתיכה של חלב וחתיכה של קודש מביא אשם ודאי על אכילת הקודש! אמר ליה [לו]: ההיא [אותה] חתיכה של קודש שלא נותר היא, והיא שויא [שווה] פרוטה, אבל חתיכת נותר אין בה שווה פרוטה, שכבר עבר עליה זמן, ואנשים נמנעים מלאוכלה.

הקשה לו רבא, והא [והרי] במשנה ששנינו לעיל: יש אוכל אכילה אחת, דקתני ביה [שהוא שונה בו] גם נותר, וקתני [והוא שונה]: מביא ארבע חטאות ואשם אחד (משום מעילה) בנותר, משמע שיש בנותר כדי שווה פרוטה!

אמר ליה [לו] רב נחמן: ההיא בגסה, שאכל אכילה מרובה, שיש בה שווה פרוטה, וההיא במשנה שלנו מדובר בדקה, שאכל חתיכה קטנה, שאין בה שווה פרוטה, ולא קשיא [ולא קשה] הדבר. ועוד יש לומר: ההיא שחייב על נותר, עוסקת בנותר בימות הגשמים, שאינו מתקלקל מהר, ויש בו שווה פרוטה, הכא [כאן] מדובר בימות החמה, שהנותר מתקלקל, ואינו שווה פרוטה.

ז שנינו במשנה בענין חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר, שאם אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה וכו' ר' שמעון אומר: זה מביא חטאת וזה מביא חטאת (על אכילת חלב) ושניהם מביאים חטאת אחת על הנותר. אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: מכאן עולה שאיסור נותר חל על איסור החלב שכבר היה בחתיכה זו. ויש לשאול: ומי [והאם] אמר ר' שמעון איסור חל על איסור?

והא תניא [והרי שנויה ברייתא], ר' שמעון אומר: האוכל נבלה ביום הכיפורים — פטור משום אכילה ביום הכיפורים, משום שאין איסור יום הכיפורים חל על איסור נבילה!

אמר רב ששת בריה [בנו] של רב אידי: מדובר כאן כגון שאכל כוליא בחלבה [כליה עם החלב שלה], שעל חלבה חייב משום חלב, ועל הכליה שלא נאסרה מתחילה — חייב משום נותר. ושואלים: וכוליא בחלבה נמי [גם כן], הא קאי עלה [הרי עומד עליה] באיסור עולין, שחייב להעלותה למזבח, ומשום כך אסורה באכילה, ואם כן היכי אתי [כיצד בא] איסור נותר חייל עלה [וחל עליה]!

וכי תימא [ואם תאמר]: סבירא ליה [סבור הוא] לר' שמעון שאיסור נותר איסור חמור הוא, וחייל [וחל] על איסור קל של עולין — אין אתה יכול לומר כן, והא [והרי] איסור נבלה שאיסור קל הוא לפי הערך, שאינו אלא בעונש מלקות, ויום הכיפורים שאיסור חמור הוא, שעונשו כרת, ומכל מקום, לדעת ר' שמעון לא קאתי [בא] איסור אכילה ביום כיפורים שחמור הוא, וחייל [וחל] על נבלה שאיסור קל הוא!

אלא צריך לומר כך: דווקא בקדשים גלי רחמנא [גילתה התורה] דאתי [שבא] איסור חל על איסור,

Two people do not bring one guilt offering, as one may not sacrifice atonement offerings conditionally.

If one had a piece of forbidden fat and a piece of non-sacred meat, and he ate one of them and does not know which of them he ate, he brings a provisional guilt offering, as perhaps he ate the forbidden fat. If he then ate the second piece, he brings a sin offering, as it is certain that he ate the fat. If one person ate the first piece and another person came and ate the second piece, this person brings a provisional guilt offering and that person brings a provisional guilt offering; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Shimon says: Both of them bring one sin offering as partners, and they stipulate that the sin offering should be credited to the one who ate the fat. Rabbi Yosei says: Two people do not bring one sin offering.

If one had a piece of forbidden fat and a piece of sacrificial permitted fat and he ate one of them and does not know which of them he ate, he brings a provisional guilt offering, as perhaps he ate the forbidden fat. If he then ate the second piece, he brings a sin offering, as he certainly ate the fat, and a definite guilt offering for misuse of consecrated property. If one person ate the first piece and another person came and ate the second piece, this person brings a provisional guilt offering and that person brings a provisional guilt offering. Rabbi Shimon says: Both of them bring a sin offering and a guilt offering as partners, and they stipulate that each offering should be credited to the one who is liable to bring it. Rabbi Yosei says: Two people do not bring one sin offering and one guilt offering.

If one had a piece of forbidden fat and a piece of sacrificial forbidden fat and he ate one of them and does not know which of them he ate, he brings a sin offering as he certainly ate forbidden fat. Rabbi Akiva says: He also brings a provisional guilt offering, as perhaps he ate the sacrificial fat, in accordance with his opinion that one brings a provisional guilt offering even in the case of uncertainty with regard to misuse of consecrated property. If he then ate the second piece, he brings two sin offerings, as he ate two pieces of forbidden fat, and a definite guilt offering for misuse of consecrated property.

If one person ate the first piece and another person came and ate the second piece, this person brings a sin offering and that person brings a sin offering. Rabbi Akiva says: This person and that person each bring a provisional guilt offering as well, due to the uncertainty as to which of them ate the sacrificial fat. Rabbi Shimon says: This person brings a sin offering and that person brings a sin offering and both of them bring one guilt offering as partners, and they stipulate that the offering should be credited to the one who ate the sacrificial fat. Rabbi Yosei says: The two of them do not bring one guilt offering.

If one had a piece of forbidden fat and a piece of forbidden fat that is notar, an offering whose designated time has passed for which one is liable to receive karet if he ate it intentionally and liable to bring a sin offering if he ate it unwittingly, and he ate one of them and does not know which of them he ate, he brings a sin offering, as he certainly ate forbidden fat, and a provisional guilt offering, due to the possibility that he ate the notar. If he then ate the second piece, he brings three sin offerings, two for the forbidden fat and one for the prohibition against eating notar.

If one person ate the first piece and another person came and ate the second piece, this person brings a sin offering and a provisional guilt offering, as he certainly ate forbidden fat and it is uncertain whether he ate the notar, and that person brings a sin offering and a provisional guilt offering. Rabbi Shimon says: This person brings a sin offering and that person brings a sin offering and both of them bring one additional sin offering as partners, and they stipulate that the offering should be credited to the one who ate the notar. Rabbi Yosei says: Two people do not bring any sin offering that comes as atonement for a sin.

GEMARA: The mishna teaches that in a case where there was a piece of forbidden fat and a piece of non-sacred meat and each piece was eaten by a different person, Rabbi Shimon maintains that both of them bring one sin offering by stipulating that the sin offering is credited to the one who ate the fat, whereas Rabbi Yosei says that two people do not bring one sin offering. Rava said to Rav Naḥman: According to Rabbi Yosei, it is apparently a sin offering that they both do not bring, whereas they do both bring a provisional guilt offering. If so, his opinion is the same as that of the first tanna, who explicitly stated that each of them brings a provisional guilt offering.

And if you would say that there is a difference between the opinions of Rabbi Yosei and the first tanna with regard to the requirement of one piece from two pieces, i.e., according to Rabbi Yosei only the first individual is liable to bring a provisional guilt offering, as he had two pieces before him, whereas the second is exempt, since there was only one piece before him when he ate it, this cannot be correct: But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yosei says: This person brings a provisional guilt offering and that person brings a provisional guilt offering. Rav Naḥman said to Rava in response: This is what the mishna teaches us, that who is the first tanna? It is Rabbi Yosei.

§ The mishna discusses the case of a piece of forbidden fat and a piece of sacrificial permitted fat, the case of a piece of forbidden fat and a piece of sacrificial forbidden fat, and the case of a piece of forbidden fat and a piece of forbidden fat that is notar. In the final case, if someone ate one of the pieces and then ate the second piece, he brings three sin offerings, two for the forbidden fat and one for the prohibition against eating notar. Rava said to Rav Naḥman: And let him also bring a definite guilt offering for misuse of consecrated property, as notar is sacrificial food. Rav Naḥman said to Rava: This is referring to a case where the piece does not have the value of one peruta, and one is not liable for misusing consecrated property of such little value.

Rava raised a difficulty to Rav Naḥman: But at the outset of the mishna we are dealing with a piece that does have the value of one peruta, as it teaches that if one ate both a piece of forbidden fat and a piece of sacrificial permitted fat, he brings a definite guilt offering for misuse of consecrated property. Rav Naḥman said to Rava: That clause of the mishna is referring to a piece that is not notar, and that piece is worth one peruta. The case of the piece of notar is different. Since it has been left over for a while, most people would not eat it, and it is no longer worth one peruta.

Rava raised another difficulty to Rav Naḥman: But the mishna (13b) states: There is a case where one performs one act of eating and is liable for having violated five transgressions, and that mishna teaches that the case is where a ritually impure person ate forbidden fat that was notar from sacrificial meat on Yom Kippur, and it teaches that he brings four sin offerings and one guilt offering. Since the guilt offering is for misusing consecrated property, the piece of meat, which is notar, is evidently worth at least one peruta.

Rav Naḥman said to Rava: That mishna is referring to an act of excessive eating, i.e., to a large piece of meat that is notar, which is worth one peruta, and this mishna here is referring to an act of light eating, i.e., a small piece of meat that is notar, which is not worth one peruta, and therefore it is not difficult. Alternatively, that mishna is referring to notar in the rainy season, when the meat does not spoil so quickly and therefore it is still worth one peruta, and this mishna here is referring to notar in the summer, when it spoils quickly.

§ The mishna further teaches with regard to the case of a piece of forbidden fat and a piece of forbidden fat that is notar, that if one person ate the first piece and another ate the second piece, Rabbi Shimon says: Each brings a sin offering for having eaten forbidden fat, and they bring an additional sin offering for the transgression of eating notar, with the stipulation that the offering is credited to the one who ate the notar. Rava said to Rav Naḥman: This indicates that the prohibition of notar takes effect despite the fact that the prohibition of forbidden fat already applied to this piece. And did Rabbi Shimon say that a prohibition takes effect where another prohibition already exists?

But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Shimon says: One who unwittingly eats an unslaughtered animal carcass on Yom Kippur is exempt from bringing a sin offering for the sin of eating on Yom Kippur because the prohibition against eating on Yom Kippur does not take effect upon the meat of an animal carcass, which is already prohibited?

Rav Sheshet, son of Rav Idi, said: The mishna is referring to a case where he ate a kidney with its forbidden fat. Since the kidney is not forbidden fat, the prohibition against eating notar applies with regard to the kidney. The Gemara asks: But even with regard to a kidney with its forbidden fat, the prohibition of items that are supposed to ascend upon the altar applies to it, i.e., it is already forbidden for consumption because it is supposed to be burned on the altar. Consequently, how does the prohibition of notar come and apply to it?

And if you would say that Rabbi Shimon maintains that notar is a severe prohibition, and therefore it applies where the relatively lenient prohibition of items that are supposed to ascend upon the altar has already taken effect, this cannot be correct. The Gemara explains: But the prohibition of eating an animal carcass is a lenient prohibition, as it is punishable merely by lashes, and eating on Yom Kippur is a severe prohibition, as its violation is punishable by karet; and yet according to Rabbi Shimon the prohibition against eating on Yom Kippur, which is severe, does not come and apply where the prohibition of an animal carcass, which is lenient, has already taken effect.

Rather, one must say that specifically with regard to sacrificial food the Merciful One revealed that a prohibition takes effect where another prohibition already exists.