סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וְאִם נֶפֶשׁ לְחַיֵּיב עַל סְפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים
לֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לְמֵדִין עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן וְרַבָּנַן סָבְרִי אֵין לְמֵדִין עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן
אָמַר רַב פָּפָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְמֵדִין עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן דְּאִם כֵּן צָפוֹן בְּבֶן בָּקָר לָא מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ
אֶלָּא הָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן דְּפָטְרִי דִּגְמִירִי מִצְוֹת מִצְוֹת מֵחַטָּאת
מָה לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְעַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי אַף כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל סְפֵקוֹ חַטָּאת וְעַל שִׁגְגָתוֹ אָשָׁם תָּלוּי
לְאַפּוֹקֵי מְעִילָה דְּאֵין חַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת דְּתַנְיָא הֵזִיד בִּמְעִילָה רַבִּי אוֹמֵר בְּמִיתָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּאַזְהָרָה
וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כִּי יָלְפִינַן מִצְוֹת מִצְוֹת מֵחַטַּאת חֵלֶב לְהָכִי הוּא דְּיָלְפִינַן מָה לְהַלָּן בִּקְבוּעָה אַף כָּאן בִּקְבוּעָה
לְאַפּוֹקֵי עוֹלֶה וְיוֹרֵד דְּלָא
וְרַבָּנַן סָבְרִי אֵין גְּזֵירָה שָׁוָה לְמֶחֱצָה מִכְּלָל דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר יֵשׁ גְּזֵירָה שָׁוָה לְמֶחֱצָה אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין גְּזֵירָה שָׁוָה לְמֶחֱצָה
אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דַּאֲמַר קְרָא וְאִם נֶפֶשׁ וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן
וְרַבָּנַן סָבְרִי תַּחְתּוֹן הוּא דְּגָמַר מֵעֶלְיוֹן לְאָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים
וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר אֵין הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי יֵשׁ הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה וְהָא קַיְימָא לַן דְּאֵין הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה
דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן דִּגְמִירִי מִצְוֹת מִצְוֹת אַפְּקֵיהּ מֵהֶקֵּישָׁא
וְרַבִּי עֲקִיבָא אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים נָפְקָא לֵיהּ מִזֹּאת תּוֹרַת הָאָשָׁם תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָאֲשָׁמוֹת לְאָשָׁם דִּבְכֶסֶף שְׁקָלִים
וְרַבָּנַן אַף עַל גַּב דִּכְתִיב זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם אִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב וְאִם נֶפֶשׁ וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן
וְאִי מִזֹּאת תּוֹרַת הָאָשָׁם הֲוָה אָמֵינָא כִּי אָמֵינָא תּוֹרָה אַחַת לְכׇל אֲשָׁמוֹת הָנֵי מִילֵּי בִּשְׁאָר אֲשָׁמוֹת וַדָּאִין
אֲבָל אָשָׁם תָּלוּי כֵּיוָן דְּעַל סְפֵק חֵלֶב קָאָתֵי אֵימָא לָא יְהֵא סְפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדָּאוֹ מָה וַדָּאוֹ חַטָּאת בַּת דַּנְקָא אַף סְפֵיקוֹ אָשָׁם בַּר דַּנְקָא אַהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא וְאִם נֶפֶשׁ וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן
הָא נִיחָא לְמַאן דְּדָרֵישׁ זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם אֶלָּא לְמַאן דְּלָא דָּרֵישׁ זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם מַאי אִיכָּא לְמֵימַר יָלֵיף בְּעֶרְכְּךָ בְּעֶרְכְּךָ מֵאֲשַׁם מְעִילוֹת
אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה לָא כְּתִב בֵּהּ בְּעֶרְכְּךָ יָלְפִינַן בְּאֵיל [בְּ]אֵיל
מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא כּוּ' וְאִם סָפֵק
מַאי קָאָמַר אָמַר רָבָא תְּנִי אִם בִּסְפֵיקוֹ עוֹמֵד לְעוֹלָם יְהֵא אָשָׁם תָּלוּי שֶׁמִּמִּין שֶׁהֵבִיא עַל הוֹדַע מְבִיאוֹ עַל שֶׁלֹּא הוֹדַע
סוֹף סוֹף כִּי מִתְיְדַע לֵיהּ בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי אָשָׁם וַדַּאי
אָמַר רָבָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם נִלְמַד אָשָׁם וַדַּאי לָא בָּעֵי יְדִיעָה לְכַתְּחִלָּה
מַתְנִי' הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי תַּעֲשֶׂינָּה וַדַּאי שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל הוֹדַע מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע
חֲתִיכָה שֶׁל חוּלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל פָּטוּר רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב אָשָׁם תָּלוּי אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי
אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר

רש"י

גמ' ואם נפש אדם. באשם תלוי כתיב ולעיל מיניה באשם מעילות קמיירי בויקרא: לחייב על ספק מעילות אשם תלוי. קס''ד מדכתבינהו גבי הדדי: עליון. מעילות: מתחתון. אשת תלוי: גליון. ה''ג אלא הכא היינו טעמא דר' עקיבא דכתיב ואם נפש: לימא בהא קא מיפלגי. דמר סבר הקישא עדיף ומר סבר ג''ש עדיף: לא דכולי עלמא הקישא עדיף. שהרי אין משיבין על ההיקש ואמרי לך רבנן היינו היקש דתחתון למד מעליון לכסף שקלים: ור' עקיבא סבר אשם לכסף שקלים נפקא ליה מזאת תורת. אלא היקש להכי אתא ללמוד עליון מתחתון והכי פירש רחמנא והוא הוא שבקונטרס אלא ע''כ מבואר היטב עכה''ג: אם כן. דלרבנן אין למדין לא אשכחן צפון בבן בקר דחטאת ועולה יהו טעונין שחיטה בצפון דצפון כתיב בבן צאן בויקרא ובמסכת זבחים (דף מא.) יליף בן בקר בהאי דינא בעליון מתחתון: באשם תלוי כתיב מצות ובחטאת כתיב מצות: חטאת חלב. היינו סתם חטאת ולהכי נקט חלב משום דסמוכה לחלב דכתיב בויקרא כל חלב וכל דם לא תאכלו וסמיך ליה נפש כי תחטא וגו': במיתה. בידי שמים: לאפוקי עולה ויורד. כגון שמיעת קול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו דלא מייתי על ספיקו אשם תלוי: וי''ו מוסיף על ענין ראשון כו'. הילכך אתא היקש ואפקיה מגזירה שוה להא מילתא ועל כרחין גזרה שוה זו למחצה: בעליון כתיב כסף שקלים. והקישא לתחתון מעליון הוא דאתא ולא למילף עליון מתחתון (לשווייה גזרה שוה למחצה): ורבי עקיבא אין היקש למחצה לא גרסינן לה דלאו היינו היקש למחצה ובשחיטת קדשים בפרק איזהו מקומן (דף מח.) איתא לכולה הא שמעתא ולא גרסינן להא אלא הכי גרסינן ורבי עקיבא אשם בכסף שקלים מנא ליה כו' הילכך על כרחיך הקישא לאפוקי מגזירה שוה אתא למיהוי גזירה שוה למחצה דאי לאו להכי אתא היקישא למאי תדרוש ליה: הניחא למאן דדריש תורת. בשמעתא קמייתא דמנחות (דף ג:) וזאת תורת המנחה תורה אחת לכל המנחות: הניחא למאן דדריש. מצי ר''ע למימר הכי לא איצטריך היקישא לאשם בכסף שקלים ומהכא נפקא וכי איצטריך היקישא לספק מעילות לאשם תלוי: בערכך בערכך. אשם תלוי מאשם מעילות: אשם שפחה חרופה יליף מאיל איל. אשם נזיר דכתיב בספרים שבוש הוא דהא באשם נזיר (במדבר ו) כבש בן שנתו כתיב ואמרינן בפרק ד' מחוסרי כפרה (לעיל י:) מדאיל בן שתי שנים בשני סלעים כבש בן שנתו בסלע: מאי קאמר. ואם ספק הא פשיטא דספק הוא לו: סוף סוף. כי הביא במעילה מועטת מעילתו ואשמו בתנאי אכתי לא נפיק מידי שני אשמות דכי מתידע ליה דודאי מעל בעי איתויי אשם ודאי דקא סלקא דעתין אשם דומיא דחטאת וחטאת שהביא על ספיקה אשם תלוי כי מתידע ליה ודאי בעי איתויי חטאת: מדברי שניהם. דר' עקיבא ור' טרפון דמודו במעילה מועטת: לא בעי ידיעה בתחלה. הילכך כי אתייה מספק על תנאי עולה לו לאשם ודאי כי מתיידע ליה: מתני' חטאת העוף. ספק ילדה מין פטור או מין חיוב מביאה קינה העולה מביאה ומתנה אם מין חיוב הוא זו עולתה ואם לאו תהא נדבה אבל חטאת מביאה מספק ואינה נאכלת: תיעשה ודאי. ויאכל לכהנים: ר' עקיבא מחייב. ר' עקיבא לטעמיה דמחייב אשם תלוי בספק מעילות: שניהן מביאין אשם אחד. בשותפות ויאמר זה לזה אם אכלת חתיכה של קדש יהא חלקי מחול ויהא אשם כולו עליך:

תוספות

אם עד שלא נמלקה הודע כו' ועושה ודאי. פירוש ותאכל כשאר חטאת ואם תאמר מאי איריא שנודע לה קודם שנמלקה אפילו לאחר שנמלקה נמי תאכל לכהנים דאי משום דלא הויא ידיעה בשעת מליקה הא אמרינן בפרק קמא דמכילתין (דף ז.) מודה ר' יוסי במחוסר כפרה דכיון דאינו מביא רק לאישתרויי בקדשים דלא בעי ידיעה בתחלה ואי טעמא הוי גזירה שמא יאמרו חטאת העוף הבא על הספק נאכלת הניחא לר' יוחנן דאמר לקמן בפרק המביא (דף כו:) דאם משנמלקה נודע לו שילדה ודאי אסור גזירה כו' אלא לרב דאמר לקמן דאפילו נודע לו משנמלקה כיון שנודע לו קודם הזאה מותר באכילה אם כן אמאי לא נקט משנמלקה ויש לומר דהוא הדין לאחר מליקה ולא אתא לאפוקי רק אחר הזאה דאז ודאי אתו למימר חטאת העוף הבא על הספק נאכלת:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר