סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה פּוֹטֵר בְּכוּלָּן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן
וַאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא אָמַר רָבָא הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וּבִשְׁעַת הִילּוּכוֹ בַּשֵּׁנִי שָׁכַח שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וּבְהָא פְּלִיגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר מִקְצָת יְדִיעָה כִּידִיעָה דָּמְיָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר מִקְצָת יְדִיעָה לָאו כִּידִיעָה דָּמְיָא
אָמַר מָר הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס וְהִיזָּה וְטָבַל וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס חַיָּיב אַמַּאי חַיָּיב הָא לָא הֲוַי לֵיהּ יְדִיעָה
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָא מַנִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא דְּלָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן כָּאן עָשׂוּ סְפֵק יְדִיעָה כִּידִיעָה
סָלְקָא דַעְתָּךְ כָּאן עָשׂוּ וְהוּא הַדִּין לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן
קַשְׁיָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ
בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא כָּאן עָשׂוּ אֲבָל בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לָא
מַאי טַעְמָא הָכָא גַּבֵּי טוּמְאָה כְּתִיב וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא יְדִיעָה דְּאִית בַּהּ נָמֵי סָפֵק חַיָּיב קְרָא אֲבָל בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּתִיב אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אִי אִית לֵיהּ יְדִיעָה הוּא דְּמִחַיַּיב
אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ קַשְׁיָא אַדְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לוֹקְמַהּ כְּרַבִּי הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי לָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה
הָא מַתְנִיתִין הִיא דִּתְנַן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים לְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ
אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא מִקְרָא לֵית לֵיהּ מִגְּמָרָא אִית לֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
מַתְנִי' חֵלֶב וְנוֹתָר לְפָנָיו וְאָכַל אֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל אִשְׁתּוֹ נִדָּה וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת שָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן שָׁגַג שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן עָשָׂה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לֹא נֶחְלְקוּ עַל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר מִקְצָת עָשָׂה הַיּוֹם וּמִקְצָת עָשָׂה לְמָחָר
עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּתוֹךְ הַיּוֹם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּשַׁבָּת עָשָׂה אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָׂה אוֹ עַל הָעוֹשֶׂה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעֵין אֵיזוֹ מְלָאכָה עָשָׂה שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַף מֵאָשָׁם תָּלוּי
רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמְרִים לֹא נֶחְלְקוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּיב עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ נִתְכַּוֵּון לִלְקוֹט תְּאֵנִים וְלִיקֵּט עֲנָבִים עֲנָבִים וְלִיקֵּט תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת וְלִיקֵּט לְבָנוֹת לְבָנוֹת וְלִיקֵּט שְׁחוֹרוֹת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר תְּמֵיהַנִי אִם פָּטַר בָּהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק
גְּמָ' תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מָה נַפְשָׁךְ אִי חֵלֶב אָכַל חַיָּיב אִי נוֹתָר אָכַל חַיָּיב אִי אִשְׁתּוֹ נִדָּה בָּעַל חַיָּיב אִי אֲחוֹתוֹ בָּעַל חַיָּיב אִי בְּשַׁבָּת עָשָׂה מְלָאכָה חַיָּיב אִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָׂה מְלָאכָה חַיָּיב
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ בַּמֶּה חָטָא וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַאי בָּהּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק

רש"י

רבי שמעון פוטר בזו. דשני טומאות נינהו אכל חדא וחדא כניסה איכא למימר שביל זה הוא הטהור והילכך ליכא ידיעה ודאית בתחלה ובטומאת מקדש בעינן ידיעה בתחלה ובסוף והעלם בנתים ות''ק דמחייב מפרש טעמיה לקמן: ואפילו בקמייתא. בתרתי קמייתא בתמיה והא איכא ידיעה ודאית בכניסה אחריתי: שכח שהלך בראשון. ואף על גב דטומאה ודאית היא מיהא ליכא אלא מקצת הידיעה דשכח את הראשון ובהא פליגי הני תרי תנאי אליבא דר' שמעון ת''ק אליבא דר' שמעון לא פטרו אלא בבתרייתא דאילו בקמייתא כיון דממה נפשך איכא טומאה ידיעה ודאית שהלך בשניהם אף על פי ששכח שהלך בראשון אפילו הכי מקצת ידיעה כידיעה והוה ליה ידיעה בתחלה אבל בבתרייתא ליכא ידיעה ודאית: ור' שמעון בן יהודה סבר. אף על גב דטומאת ידיעה ודאית היא כיון דליכא אלא מקצת ידיעה כמאן דליתיה דמיא: ר' ישמעאל כו'. בפרק שני דשבועות (דף יד:): וקשיא דריש לקיש אדריש לקיש. דאמאי לא אוקמה כרבי ולימא ידיעת ספק כודאי: ונעלם והוא טמא. משמע אף על גב דאיכא קצת העלמה בטומאה חייב: ונעלם כו'. מדאפיק הני תרי ונעלם להך דרשא אלמא לית ליה ידיעה בתחלה דידיעת טומאה דבעי בתחלה ובסוף לא מפקא אלא מהנך תרי ונעלם כדאמרן בפ''ק דשבועות (דף ד.): מתני' חלב ונותר לפניו. וכסבור שניהן שומן דהיתרא: אשתו נדה ואחותו עמו בבית. בא על האחת כסבור זו אשתו וכסבור שטהורה היא ונמצא שאשתו היתה נדה ועוד ספק על איזו מהן בא: ור' יהושע פוטר. מפרש בגמרא אשר חטא בה עד שיודע לו במה חטא: או שעשה. מלאכה בשבת ואינו יודע איזו מלאכה עשה אם חרש אם זרע: אף מאשם תלוי. מפרש בגמ': לא נחלקו. ר' אליעזר דאמר לא בעינן שידע במה חטא [ור' יהושע דאמר בעינן שידע במאי חטא]: על דבר שהוא משם אחד. כגון שתי אילנות של מין אחד לפניו ולא ידע אם מזה לקט אם מזה: שהוא חייב. שהרי ידע במה חטא איזו מלאכה עשה שבלקיטת תאנים חטא: על מה נחלקו על דבר שהוא משום שני שמות. כגון ספק קצר ספק טחן אי נמי ספק תאנים ספק ענבים וכן בנתכוין לזו ועשה את זו דבה דכתיב בקרא בין אידיעה בין אחטאת היא לר' יהושע עד שיתכוון לחטוא בה ולעת הידיעה ידע במה חטא ולרבי אליעזר כיון שנתכוון לדבר שיש בו חטא ולעת ידיעה נודע לו שחטא סגי: א''ר יהודה כו'. בגמרא מפרש מאי פלוגתיה דרבי יהודה עלייהו: ותמיה אני אם פטר בה. כלומר על מה פטר בה רבי יהושע הלא נתכוון על דבר האסור: א''כ. דמתעסק כי האי גוונא חייב למה נאמר בה: פרט למתעסק. בהיתרא כגון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר אבל זה המתעסק באיסור חייב: גמ' מבעי ליה פרט למתעסק. כגון נתכוון לזו ועשה אחרת ואי קשיא אם כן דר''א אית ליה דרב נחמן האי בה דדריש ר' אליעזר פרט למתעסק לא צריך דממלאכת מחשבת דמייתי רב נחמן מצי למילף נראה לי דר''א לית ליה דרב נחמן דדריש מלאכת מחשבת אסרה תורה דלא משמע ליה ההיא דרשא ולא מייתי דרב נחמן אלא משום דאמר בהדיא דמתעסק בשבת פטור אבל לרבי יהושע דדריש אשר חטא בה עד שיוודע לו במה חטא איהו דריש כרב נחמן מלאכת מחשבת אסרה תורה:

תוספות

אדמוקמת כרבי ישמעאל לוקמה כרבי. וצ''ל על כרחך דלאו כרבי ממש דאם כן בלא קשיא דריש לקיש אדר''ל מצי למפרך לוקמה כרבי ומטעם ידיעת בית רבו ומש''ה חייב דהוה ליה ידיעת בית רבו ורבי סבר שמה ידיעה אלא הכי פריך אדמוקמת ליה כרבי ישמעאל ומוקמת ליה בלא ידיעה כלל לוקמה כרבי ובידיעת מקצת כמו ידיעת ספק דסבר רבי שמה ידיעה: הא מתניתין היא דתנן כו'. והקשה הרב ר' שמואל מווארדו''ן והיכי מוכח מהאי מתניתין דמייתי דרבי ישמעאל לא בעי ידיעה בתחלה לעולם אימא לך דבעי אי משום דמפיק ונעלם ונעלם לדרשא אחריתי הא חזינן רבי דסבר ידיעת בית רבו שמה ידיעה ובעי ידיעת בית רבו אע''ג דמפיק ונעלם ונעלם להעלם טומאה ולהעלם מקדש כמו הכא ומכל מקום בעי ידיעת בית רבו ממשמעות ונעלם מכלל שידע כבר ויש לומר בשלמא רבי אשכחנא בעלמא דבעי ידיעת בית רבו א''כ גבי מקדש וטומאה נמי בעי לה אבל רבי ישמעאל לא אשכחנא בשום דוכתא דבעי ידיעת בית רבו ועוד יש לומר א''כ הוה ליה למימר בהדיא ונעלם מכלל שידע כבר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר