כריתות יד ע"ב

כריתות יד ע"ב - Steinsaltz

GEMARA: The Gemara asks: How could one become liable to bring multiple sin offerings? But Rabbi Meir does not hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists. The Gemara answers: Although he generally does not hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, with regard to an expanded prohibition and a more inclusive prohibition, he does hold that it takes effect where another prohibition already exists.

Consequently, the ruling stated in the mishna applies in a case where one engaged in intercourse with his mother and thereby fathered a daughter, so that the prohibitions against engaging in intercourse with his daughter and with his sister come into effect simultaneously. If that daughter married his brother, then since a prohibition was added with regard to his other brothers, to whom she has now become forbidden, it is an expanded prohibition, and therefore a further prohibition is added with regard to him as well.

If she later married his father’s brother, then since a prohibition is added with regard to the sons of his father’s other brothers, a prohibition is also added with regard to him. If she becomes, or remains, a married woman, since a prohibition is added with regard to every man in the world other than her husband, a prohibition is added with regard to him as well. If she then becomes a menstruating woman, since a prohibition is added with regard to her husband, a prohibition is added with regard to him as well.

MISHNA: It is possible for one who engages in intercourse with his daughter’s daughter to be liable to bring sin offerings due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his daughter’s daughter, and his daughter-in-law, and the wife of his brother, and the wife of his father’s brother, and his wife’s sister, and a married woman, and a menstruating woman. Rabbi Yosei says: If the elder, i.e., the man’s father, who is the woman’s great-grandfather, transgressed and married her, the man would also be liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition of intercourse with the wife of his father.

And likewise, it is possible for one who engages in intercourse with the daughter of his wife to be liable to bring six sin offerings, similar to one who engages in intercourse with his own daughter, for violating the prohibitions against engaging in intercourse with his wife’s daughter, his sister, the wife of his brother, the wife of his father’s brother, a married woman, and a menstruating woman. And it is possible for one who engages in intercourse with his wife’s daughter’s daughter to be liable to bring seven sin offerings, similar to one who engages in intercourse with his own daughter’s daughter, for violating the following prohibitions: Engaging in intercourse with his wife’s daughter’s daughter, his daughter-in-law, the wife of his brother, the wife of his father’s brother, his wife’s sister, a married woman, and a menstruating woman.

GEMARA: It is taught in the mishna that Rabbi Yosei says: If the elder, i.e., the man’s father, who is the woman’s great-grandfather, transgressed and married her, the man would also be liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition against engaging in intercourse with the wife of his father. The Gemara asks: Is she permitted to marry the man’s father? She had already been married to the man’s father’s brother, and therefore even if she was widowed or divorced from him, marriage would not even take effect with the man’s father, to whom she is forbidden as the wife of his brother. Rabbi Yoḥanan said: The marriage can take effect in a case where she happened to become designated to him for levirate marriage, when his brother died without children.

The Gemara raises an objection: If so, that they were married legitimately through levirate marriage, what is the reason for Rabbi Yosei’s statement that he transgressed and married her? Rabbi Ya’akov said: It means that he transgressed by marrying her due to her status as his son’s daughter-in-law, which renders her a secondary relative, forbidden to him by rabbinic law, albeit not by Torah law. Consequently, it was prohibited for him to enter into the levirate marriage.

This is as it is taught in a baraita: One’s daughter-in-law is a forbidden relative by Torah law, and his son’s daughter-in-law is a secondary relative, prohibited to him by rabbinic law, and similarly, you find with regard to the daughter of his son, who is prohibited to him by Torah law, and with regard to the daughter of his son’s son, until the end of all generations; the daughter of his son’s son, or of his son’s grandson, etc. They are all secondary relatives, prohibited to him by rabbinic law.

The Gemara asks: And is Rabbi Yosei of the opinion that a prohibition takes effect where another prohibition already exists? But didn’t we learn in a mishna (Sanhedrin 81a): If one violated a transgression that renders him liable to two death penalties, he is sentenced to the harsher one. Rabbi Yosei says: He is sentenced according to the first prohibition that applied to him.

And it is taught in a baraita: In what case did Rabbi Yosei say that he is sentenced according to the first prohibition that applied to him? If his mother-in-law was widowed or divorced, and therefore forbidden to him only due to her status as his mother-in-law, and later she married and became forbidden as a married woman, and he engaged in intercourse with her, then he is sentenced to death by burning due to his violation of the prohibition proscribing intercourse with his mother-in-law, as this was the first prohibition to take effect.

By contrast, if she was a married woman, and then he married her daughter and she thereby became his mother-in-law, and he subsequently engaged in intercourse with her, he is sentenced to death by strangulation due to his violation of the prohibition against engaging in intercourse with a married woman, despite the fact that burning is considered the more severe death penalty. This proves that Rabbi Yosei maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists.

Rabbi Abbahu said: Rabbi Yosei concedes that in the case of an expanded prohibition it takes effect even when another prohibition already exists. Consequently, he maintains in the mishna that the prohibition against intercourse with the wife of his father applies in addition to the previously existing prohibitions. And similarly, when Ravin came from Eretz Yisrael he said that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Yosei concedes with regard to an expanded prohibition.

The Gemara asks: What expanded prohibition is there here? The Gemara answers: The expanded prohibition applies when there is another son of the grandfather, i.e., another son of the father of the subject of the mishna. Consequently, since a prohibition against intercourse with the woman is added with regard to his father’s other son, when his father marries this woman, another prohibition against intercourse with her is added with regard to him as well.

MISHNA: It is possible for one who engages in intercourse with his mother-in-law to be liable to bring seven sin offerings for doing so, due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his mother-in-law, and his daughter-in-law, and the wife of his brother, and the wife of his father’s brother, and his wife’s sister, and a married woman, and a menstruating woman. And likewise, the same applies with regard to one who engages in intercourse with the mother of his father-in-law or with the mother of his mother-in-law.

Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: It is possible for one who engages in intercourse with his mother-in-law to be liable due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his mother-in-law, and the mother of his mother-in-law, and the mother of his father-in-law. The Rabbis said to him: Those three prohibitions are all one category of prohibition, derived from the same verse: “You shall not uncover the nakedness of a woman and her daughter; you shall not take her son’s daughter, or her daughter’s daughter” (Leviticus 18:17). Consequently, one is not liable to bring separate sin offerings for violating these prohibitions.

GEMARA: Rabbi Elazar says that Rabbi Hoshaya says: Rabbi Yoḥanan ben Nuri and Sumakhos said the same thing. With regard to Rabbi Yoḥanan ben Nuri, this is referring to that which we stated in the mishna. With regard to Sumakhos, what is the equivalent ruling that he stated? It is the following ruling, as we learned in a mishna (Ḥullin 82a):

תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף יד - ב

גמרא:

והוינן בה: והא לית ליה לרבי מאיר דאיסור חל על איסור כדאוקימנא לעיל שדוקא באיסור כולל ומוסיף סבירא ליה דחל על איסור, ואם כן איך יתכן שיהיו כמה איסורים על אשה אחת?

ומתרצינן: נהי דאיסור חל על איסור לית ליה מכל מקום איסור מוסיף ואיסור בבת אחת אית ליה.

כיצד? כגון ראובן שבא על אמו והוליד ממנה בת דינה, דאיסור בתו ואחותו בהדי הדדי אתי ושני איסורין הבאין בבת אחת חלין שניהם.

נשאת דינה לשמעון שהוא אחיו של ראובן [מהאב דאילו לאחיו מהאם היא אסורה שהיא אחותו מהאם ואין קידושין תופסין בה וממילא לא הוי אשת אחיו, לגבי ראובן], מיגו דאיתוסף בה השתא איסור אשת אח לגבי אחין אחרים של שמעון איתוסף נמי האי איסורא לגבי דידיה דראובן דאיסור מוסיף הוא [וכן כל השנוי להלן במשנה] ^[57].

מת שמעון או גירשה ונשאת אח"כ לעשיו שהוא אחי אביו של ראובן, מיגו דאיתוסף השתא איסורא של אשת אחי האב לגבי שאר בני אחי אביו שהיה לעשיו אח שלישי [מלבד אבי ראובן] ועל בני אותו האח נאסרה עתה משום אשת אחי האב איתוסף נמי האי איסורא לגבי דידיה. [עפ"י גירסת שיטמ"ק ועיין ערוך לנר ורש"ש].

נשאת אח"כ לאיש אחר הוה ליה אשת איש, מיגו דאתוסף השתא איסור אשת איש לגבי עלמא איתוסף נמי לגבי דידיה [וכמו כן יש לפרש שנישאה רק לאחי האב ובנישואין אלה נוספו עליה בבת אחת איסור אשת אחי האב ואיסור אשת איש, ועיין ערוך לנר].

הוה ליה נדה שפירסה נדה מיגו דאיתוסף איסור נדה לגבי בעלה איתוסף נמי לגבי דידיה.

מתניתין:

הבא על בת בתו יתכן ויתחייב עליה שבע חטאות, כיצד?

א. יעקב בא על חנה שהיא בת לבתו דינה חייב עליה משום בת בתו.

ב. וכלתו ראובן בנו של יעקב נשא את חנה [המותרת לו שהיא בת אחותו] חייב עליה יעקב גם משום כלתו, ואיסור מוסיף הוא כי על ידי נישואי ראובן נאסרה חנה על כל אחי ראובן משום אשת אחיו ומיגו דאיתוסף בה איסור אשת אח לגביהם נוסף נמי איסור כלתו על יעקב ^[58] [וזה נקרא איסור מוסיף משני שמות, ומכאן הוכיחו התו' ביבמות לב, ב ד"ה איסור, דגם בכה"ג הוי איסור מוסיף].

ג. ואחות אשתו שהיה יעקב נשוי לפנינה שהיא בתו של חתנו [בעלה של דינה] מאשה אחרת, ומותרת ליעקב, וכשנולדה חנה הרי בבת אחת חלו עליה, ביחס ליעקב, שני איסורין, שהיא בת בתו ואחות אשתו [פנינה] מהאב, ששתיהן בנות לאב אחד חתנו של יעקב [וכן יתכן שיהא איסור כולל עיין תוד"ה ואחות].

ד. ואשת אחיו לאחר מכן נשא עשיו אחי יעקב את חנה והרי היא אסורה ליעקב משום אשת אחיו. ואיסור זה וכן כל האיסורים דלהלן הם איסור מוסיף כמבואר במשנה הקודמת.

ה. ואשת אחי אביו לאחר מכן נשאה ישמעאל אחי יצחק, אביו של יעקב, ונאסרה על יעקב משום אשת אחי אביו.

ו. ואשת איש.

ז. ונדה הכל כדלעיל.

רבי יוסי אומר: לפעמים יתכן שיתחייב יעקב חטאת נוספת שאם לאחר מכן עבר זקן, יצחק אביו של יעקב עבר איסור דרבנן ונשאה את חנה, חייב עליה יעקב משום אשת אב, ובגמ' יתבאר איזה איסור דרבנן עבר יצחק ואיך הוי איסור מוסיף לגבי יעקב.

וכן הבא על בת אשתו יתכן שיתחייב באותן החטאות שחייב הבא על בת בתו, כגון שהיא גם כלתו [שנשאה בנו [מאשה אחרת] ומותרת לו שהרי אינם קרובים זה לזה] וגם אחות אשתו [כגון שבא אבי אשתו על אשתו והוליד ממנה בת והרי היא בת אשתו ואחות אשתו] וגם כל אותם השנויים לעיל, רש"י. [ויש מפרשים שמוסב על המשנה הקודמת שהבא על בת אשתו יתכן וחייב כל החטאות כמו בבתו, עיין ברע"ב].

וכמו כן יתכן שהבא על בת בתה של אשתו יתחייב בכל החטאות שחייב הבא על בת בתו [שהיא גם כלתו וגם אחות אשתו, שבא אבי אשתו על בת אשתו והבת שנולדה היא בת בתה של אשתו וגם אחות אשתו] וכן כולם.

גמרא:

והוינן בה: קתני: רבי יוסי אומר: אם עבר זקן ונשאה חייב יעקב עליה משום אשת אב.

ומי שריא ליה ליצחק? שהרי קודם לכן שנינו שנשאה ישמעאל אחי אביו של יעקב והרי היא אשת אחיו של יצחק. והקידושין של יצחק לא תופסין בה וממילא אינה אסורה ליעקב משום אשת אב.

ומתרצינן: אמר רבי יוחנן: כגון שנפלה לו ליצחק ליבום שישמעאל שהיה נשוי לה קודם מת בלא בנים ויבמה יצחק.

ומקשינן: אי הכי מאי "עבר זקן" דקתני במתניתין איזה איסור עבר יצחק בנישואין אלה? [ואין להקשות שהרי היא כלתו של יצחק אשת עשיו לשעבר? שיש לתרץ כגון שעשיו אינו בנו של יצחק אלא עשיו ויעקב הם אחים רק מהאם, רש"י].

ומתרצינן: אמר רבי יעקב: שעבר משום כלת בנו שהרי היא כלתו של יעקב בנו ואסורה ליצחק באיסור "שניה" דהיינו עריות מדרבנן הנקראים "שניות לעריות", וגם במקום מצוות יבום אין מיבמין לאשה האסורה מדרבנן אלא חולצין לה [והוא הדין שעבר עליה משום בת בת בנו שהרי היא בת בתו של יעקב אלא שגם זה איסור דרבנן הוא ונקט חדא משניהם].

כדתניא: כלתו - ערוה מן התורה. כלת בנו - שניה ערוה מדרבנן. וכן אתה מוצא איסור ערוה מדרבנן בכלת בן בנו ובכלת בן בן בנו עד סוף כל הדורות.

ומקשינן אהא דמוסיף רבי יוסי וכן על כל החטאות דמתניתין שמודה בהן רבי יוסי: ומי אית ליה לרבי יוסי איסור חל על איסור?!

והא תנן: עבר עבירה שיש בה שתי מיתות בית דין כגון שבא על חמותו שחייב עליה שריפה והיא גם אשת איש שחייב עליה חנק נידון בחמורה בשריפה החמורה מחנק.

רבי יוסי אומר: נידון בזיקה ראשונה באיסור שחל עליו ראשונה והוזקק להזהר ממנו תחלה. עליו הוא חייב, ואפילו אם עונשו קל מהשני, הואיל ואין איסור חל על איסור והאיסור השני לא חל עליו כלל.

כיצד? היתה מקודם חמותו שנשא בתה כשהיתה אלמנה ונעשית אח"כ אשת איש, נידון משום חמותו, אבל אם היתה קודם אשת איש ואח"כ נשא בתה ונעשית חמותו נידון משום אשת איש אעפ"י שעונשו בחנק, הקל משריפה.

הרי שרבי יוסי לית ליה איסור חל על איסור וכיצד הוא אומר במתניתין שחייב הרבה חטאות?

ומתרצינן: אמר רבי אבהו: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף שהוא חל על איסור קודם, וכן כי אתא רבין, אמר בשם רבי יוחנן: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף וכן באיסור כולל ובבת אחת, הלכך מודה הוא בכל החטאות דמתניתין [ואמנם בחמותו ונעשית אשת איש הוי אשת איש איסור מוסיף ומכל מקום נידון משום חמותו כי הוא העונש החמור] ^[59].

ומבארינן: ומאי איסור מוסיף איכא הכא בעבר הזקן ונשאה? כגון דאיכא ברא לסבא ליצחק מיגו דאיתוסף איסורא דאשת אב לגבי בריה אותו הבן איתוסף נמי האי איסורא לגבי דידיה דיעקב ^[60] [ובשיטמ"ק אות י' הקשו שהרי כבר אסורה על אותו הבן קודם לכן משום אשת אחי האב שהיתה נשואה לאחיו של יצחק, וכיצד חל עליו איסור אשת אב? ותירצו שהסבא היינו אביו של יצחק והיה לו בן והוא אחיו של יצחק ונאסרה עליו השתא משום אשת אח לאחר שיבמה יצחק, ומיגו דאיתוסף עליה איסור אשת אח לגביו נוסף נמי איסור אשת אב לגבי יעקב. והוי איסור מוסיף משני שמות] ^[61].

מתניתין:

הבא על חמותו יתכן ויהא חייב עליה שבע חטאות, כיצד?

א. יעקב ובנו ראובן נשאו אם ובתה. יעקב נשא קודם את הבת דינה וראובן נשא אח"כ את לאה האם, בא יעקב על לאה הרי הוא חייב עליה משום חמותו שהיא אם אשתו דינה.

ב. וכלתו שהרי היא אשת בנו ראובן.

ג. ואשת אחיו מת ראובן או גירש את לאה ונשאה עשיו, אסורה על יעקב משום אשת אחיו, והוי איסור מוסיף כדלעיל.

ד. ואשת אחי אביו שנשאה אח"כ ישמעאל אחי אביו של יעקב.

ה. ואחות אשתו שנשא יעקב את רחל אחות לאה [ומותרת לו שאין איסור לישא אחות חמותו או אחות כלתו] ובכך נוסף על לאה ביחס ליעקב איסור אחות אשה. ואיסור כולל הוא כיון שעל ידי נישואין אלה נאסרו על יעקב כל אחיותיה של רחל באיסור אחות אשה הלכך גם לאה נוסף עליה איסור זה.

ו. ואשת איש.

ז. ונדה. וכן הבא על אם חמיו יתכן שיתחייב עליה בכל האיסורים הללו, כגון שיעקב נשא את סרח בת אשר בנה של זלפה וראובן נשא את זלפה, הרי זלפה אסורה ליעקב משום אם חמיו ומשום כלתו, ואם נשא יעקב אח"כ את בלהה אחות זלפה נוסף על זלפה איסור אחות אשה, וכן כל האיסורים דלעיל.

ועל אם חמותו כגון שנשא יעקב את בת דינה וראובן נשא את לאה, אסורה לאה על יעקב משום אם חמותו [דינה] ומשום כלתו, נשא יעקב את רחל אחות לאה נוסף על לאה איסור אחות אשה וכן כולם. [ביאור המשנה עפ"י שיטמ"ק אות י"א ועפ"י הרש"ש, והרמב"ם והרע"ב מפרשים בדרך אחרת].

רבי יוחנן בן נורי אומר: הבא על חמותו יתכן ויהא חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו, כגון יעקב שהיה נשוי לשלש נשים, לדינה בת לאה, ולחנה בת רחל בתה של לאה, ולפנינה בת ראובן בנה של לאה [וכולן בהיתר], בא יעקב על לאה חייב עליה שלש חטאות, משום חמותו [אם דינה], ומשום אם חמותו [אם רחל אמה של חנה], ומשום אם חמיו [אם ראובן]. [ועיין רש"ש הטעם למה חלין כל האיסורין זה על זה ולא הוי איסור חל על איסור] ^[62].

אמרו לו לרבי יוחנן בן נורי: אינו חייב עליה אלא חטאת אחת לפי ששלשתן שם אחד הן שנאמרו בכתוב אחד ובלאו אחד שנאמר "ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח" ומכתוב זה אנו למדין איסור חמותו ואם חמיו ואם חמותו [לכאורה הרי נאמרו בכתוב זה שני לאוין, אלא דלקמן בגמ' אמרו דהכתוב עשאו לכולן זימה אחת. רש"ש].

גמרא:

אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא: רבי יוחנן בן נורי וסומכוס אמרו דבר אחד ^[63].

רבי יוחנן בן נורי: הא דאמרן שמחייב שלש חטאות על שלש עבירות ואעפ"י שהם משם אחד.

סומכוס מאי היא?

הערות

^[57] הקשו התוס', הרי אשה זו ממזרת היא, שנולדה מחייבי כריתות [של אמו]. ואם כן איך יחול על האחים איסור אשת אח, הלא כבר היתה אסורה עליהם קודם לכן משום ממזרת. ותירצו, שאיסור אשת אח החמור, שהוא בכרת, חל על איסור ממזרת, שאינו אלא בלאו, או שמדובר באופן שהאח גם כן ממזר, שהוא מותר בממזרת, ולכן חל עליו איסור אשת אח. וכל דברי התוס' נאמרו רק לענין האיסור של אשת אח, שאם אינו חל על איסור ממזרת, אינו חייב בעונש משום אשת אח, אבל ודאי הוא, שלא יהיו קידושין תופסים בה, משום שם אשת אח שעליה, שכדי למנוע תפיסת קידושין, איננו צריכים שיחול האיסור בפועל, אלא די במה שיש עליה סיבת איסור ושם ערוה, כן כתב בקובץ הערות [ל ח]. וכתב להוכיח כדבריו, שאם לא כן, אדם שקידש אשה, ואחותה היתה נדה, שאין איסור אחות אשה חל על נדה [באופן שאין בזה משום איסור כולל, וכגון שאין לה עוד קרובות], הלא הדבר פשוט מאד, שאין קידושין תופסין לו בה.

^[58] השיטמ"ק [ד] מבאר, שאיסור כלתו חל עליו משום שהוא איסור מוסיף, שכאשר נישאת לבנו, ונאסרה על אחיו [של בנו] משום אשת אח, אזי חל על ידי זה גם כן עליו איסור כלתו, ואף על פי שהם שני שמות שונים של איסור, מכל מקום מועיל איסור אחד לחבירו, שיחול הוא גם כן על ידו. וכן כתבו בקיצור התוס' ביבמות [לב ב]. ועיין בהערה הבאה, האם אומרים דבר זה גם לענין איסור כולל.

^[59] בסוגיא דיבמות [לב-לג] נחלקו אמוראים בדעת רבי יוסי, האם מודה הוא גם כן באיסור כולל [כלומר, שנאסרו עתה עוד חתיכות נוספות], או דוקא באיסור מוסיף [כלומר, שבאותה חתיכה עצמה נוסף איסור שלא היה עד עתה]. אבל באיסור כולל, אין איסור חל על איסור. והתוס' [שם לב ב] ביארו, שאם רבי יוסי מודה גם באיסור כולל, נצטרך לומר, שאיסור כולל נאמר דוקא, כאשר נאסרו החתיכות הנוספות מאותו שם של איסור [שמחמתו באנו להוסיף ולאסור את החתיכה שנאסרה קודם לכן]. אבל אם הם משני שמות איסור שונים, אין זה קרוי איסור כולל. והביאו התוס' ראיה לזה מאשת איש שנעשית חמותו, שאמר רבי יוסי שאינה נאסרת משום חמותו. ואם נסבור שרבי יוסי מודה באיסור כולל, יקשה לנו, הלא בשעה שנשא את אשתו, נאסר בשאר קרובותיה, כאחותה ובתה וכדומה, וממילא תהיה נאסרת גם כן באמה [שהיא חמותו] מדין איסור כולל, ובהכרח שלענין איסור כולל, אין מועיל מה שנאסרה עתה באיסורים משמות אחרים. אולם הרמב"ן שם תירץ באופן אחר, שיש להעמיד דין זה [דאשת איש ונעשית חמותו], באופן שלא היו לאשתו קרובות נוספות מלבד אמה, וכדי לומר איסור כולל, אנו נצרכים שיהיו החתיכות שנוספו עתה לאיסור, בעולם, כדי שיחול עליהם איסור בפועל, ואין די במה שנאמר, אילו היו אלו בעולם, היה נוסף בהם עתה איסור. ועיין הערה 61 מענין זה. והנודע ביהודה [ב או"ח קכ] ביאר, שבכל איסורי עריות שמצאנו שהוא איסור מוסיף, אזי אצל האשה הוא איסור כולל, כגון, חמותו ונעשית אשת איש, שאצל הבועל נחשב זה לאיסור מוסיף, ומשום שעד עתה היתה היא אסורה עליו בלבד, משום חמותו, ועתה נוסף בה איסור לכל העולם, משום אשת איש [ומה שאמר רבי יוסי, שבאופן זה נדון בשריפה משום חמותו, אף על פי שרבי יוסי מודה באיסור מוסיף, זהו משום שמיתת אשת איש בחנק, ושריפה חמורה ממנה, כן כתב רש"י ביבמות [לב], ועיין תוס' כאן ד"ה מודה [הא'], וכל זה הוא לענין הבועל, שכלפיו, האשה היא החתיכה דאיסורא, ובה נוסף עתה איסור לכל העולם, ולכן הוא נאסר בה עתה גם משום אשת איש. אבל כלפי האיסור שיש על האשה, הלא הבועל הוא החתיכה דאיסורא. ואם כן, בחמותו ונעשית אשת איש, הרי לא נוסף אצלו עתה שום איסור, יותר ממה שהיה עליו קודם לכן, אבל עדיין יש כאן משום איסור כולל, שהרי על ידי נישואין אלו [של חמותו], שנעשית על ידם אשת איש, נוסף איסור על עוד אנשים שהיו מותרים בה עד עתה, ועל ידי איסור כולל יחול גם עליו איסור אשת איש, וכן להיפך, כאשר על הבועל הוא איסור כולל, אזי אצל הנבעלת הוא איסור מוסיף. ולפי זה נמצא, באשת איש ונעשית חמותו, שאמנם הוא אינו בשריפה, אבל היא נידונת בשריפה, שהרי אצלה איסור מוסיף הוא, שעד עתה היה הוא אסור רק בה, ועתה נוסף בו שהוא אסור גם עם שאר קרובותיה, ואף על פי שהם שני שמות שונים של איסור, הרי כבר נתבאר לעיל בשם התוס' ביבמות, שלענין איסור מוסיף אין חילוק בין שם אחד לשני שמות, מה שאין כן באיסור כולל.

^[60] רש"י מפרש, שיש בן לאותו הזקן שנזכר במשנה. ואם כן, הוא אחיו של הבועל. והקשה בשיטמ"ק [י], הרי כבר היתה אסורה לאחיו עד עתה משום אשת אחי האב, ואיך יחול עליו איסור אשת אב. ולכן ביאר, שכונת הגמרא היא, לבנו של אבי הזקן [שהוא הקרוי כאן "סבא"], והוא אחיו של הזקן, ומדובר כשמת האח שנשאה ראשון, בלא בנים, ונפלה לפני האחים ליבום, ואחר כך כשיבמה הזקן, נאסרה על אחיו הנותר משום אשת אח, ועל ידי זה נאסר גם הבועל משום אשת אב, באיסור מוסיף, אף על פי שהם משני שמות. וכתב הר"י קורקוס [שגגות ד ג], שלכאורה כדי לאסור את הבועל משום אשת אב, על ידי איסור מוסיף, היה די לנו לומר, שמתוך שנאסרה עתה לכל העולם באיסור אשת איש, נאסרה גם על הבועל משום אשת אב. ונתן שלשה טעמים מדוע לא אמרו כן בגמרא: א] כדי שיחול עליה איסור אשת איש כלפי הבועל, אנו נצרכים גם כן לבוא מדין איסור מוסיף [שעל ידי שנאסרה לכל העולם משום אשת איש, נאסרה גם עליו משם זה], ולכן אי אפשר לאסור גם מצד אשת אב מטעם זה עצמו. ב] איסור אשת אב הוא איסור שמצד קורבה, ואין לו שייכות עם גדר האיסור של אשת איש, ואף על פי שבאיסור מוסיף אין צורך שיהיו שניהם מאותו השם של איסור, מכל מקום צריך שיהיו מאותו סוג איסור. ג] איסור אשת איש אינו אלא בחיי הבעל, ומאחר שבאנו לאסרה גם לאחר מיתת אביו, משום כך הוצרכנו למצוא שנוסף בה עתה איסור הנוהג לעולם, כאשת אח.

^[61] כתב הכסף משנה [שגגות שם], שמכאן יש להוכיח כדעת הרמב"ם שם, שאין אומרים איסור מוסיף, אלא אם כן ישנם לאותם האנשים, שנוסף עתה איסור כלפיהם, בעולם, ולכן הצריכו בגמרא שיהיה בן לאותו סבא. ועיין בתוס' יום טוב במשנתנו. ועיין עוד חידושי הריטב"א קדושין [עז ב ד"ה אפילו]. והחזו"א [אהע"ז קלד לב יב] נסתפק, האם צריך שבשעת קדושין דוקא יהיו הנוספים בעולם. אבל אם לאחר קידושין יהיו נולדים אותם הנאסרים, אין זה מועיל לאסרו גם כן. או שאין חילוק, ובכל שעה שיהיה חל האיסור על אחרים, יחול על ידי כן גם עליו משום איסור מוסיף. ובקובץ הערות [לב ג] כתב לחדש, שמצאנו שני אופנים שונים של איסור מוסיף, א] ששני האיסורים שוים בחומרתם, ורק שאחד מהם מוסיף לאסור יותר מחבירו, וכגון אחות אשתו ונעשית אשת אחיו, שנאסרה עתה גם על שאר אחיו מצד אשת אח, וכמו שלמדנו ביבמות [לב], ב] שהאיסור השני מצד עצם שמו מוסיף הוא לאסור עוד סוגי אנשים, וכמו שיבואר לפנינו, ומעתה, דוקא באופן הראשון נאמר שצריך שיהיו הנאסרים בעולם. אבל באופן השני, אין צריך שיהיו בעולם, וכמו שלמדנו בקידושין [עז ב], לענין חללה שנעשית זונה, שמאחר ושם איסור זונה נוהג גם בישראל [לענין אשת איש שנבעלה ברצון], לכן חל איסור זה גם על כהן, אף על פי שעתה באמת לא נאסרה לישראל מחמת בעילתה.

^[62] הערוך לנר כתב, שדין זה נאמר באופן ששלשתן, כלומר, בתה ובת בתה ובת בנה, נתקדשו לבועל בבת אחת [על ידי שליח], שאם לא כן לא יחול איסור אם חמותו על חמותו, אבל כשנתקדשו לו בזה אחר זה, לא יהיה חייב משום שלשתן, שאין איסור חל על איסור. וכן נראה מדברי הרמב"ם [שגגות ד ד]. אולם באמת דבר זה תלוי במה שנתבאר לעיל, שאם נסבור ששייך איסור כולל, גם כשאין האיסורים מאותו השם, אם כן, כשקידש את בת בתה, יחול עליה איסור אם חמותו, הואיל ובשעה שקידשה, נאסר הוא באחות אשתו זו.

^[63] סוגיית הגמרא כאן נוקטת בפשיטות, שטעמו של סומכוס המחייב שתי מלקיות הוא משום חילוק הגופים או משום חילוק השמות, ומכאן רוצה הגמרא להוכיח לענין חילוק חטאות גם כן [מאחר ודינם שוה לענין זה]. אולם בחולין [פב] למדנו, שיתכן שדעת סומכוס היא, שהאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, חייב שתי חטאות, ואין צורך לחילוק כלל, וכמו כן לענין מלקיות.

א גמרא שואלים: כיצד יכול אדם להתחייב כל כך הרבה חטאות? והא לית ליה [והרי אין לו] לר' מאיר, לדעתו אין איסור חל על איסור! ומשיבים: נהי [אף] שבסתם איסור חל על איסור לית ליה [אין לו], אבל באיסור מוסיף ואיסור כולל אית ליה [יש לו] איסור חל על איסור. וכיצד מתקיים הדבר במשנתנו?

כגון שבא על אמו והוליד ממנה בת, שאיסור בתו ואחותו בבת זו בהדי הדדי אתי [בבת אחת הם באים]. אם אותה בת נשאת לאחיו, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי כל האחין משום אשת אח — איתוסף איסורא לגבי דידיה [נוסף האיסור גם לגביו].

נשאת לאחי אביו, מיגו דאיתוסף איסורא [מתוך שנוסף בה איסור] לגבי שאר בני אחי אביו — איתוסף [נוסף] איסור זה גם לגבי דידיה [לגביו]. הויא לה [נעשתה] אותה אשה אשת איש, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי עלמא [העולם, כל האנשים] — איתוסף נמי לגבי דידיה [נוסף גם כן לגביו]. הויא לה [נעשתה] נדה, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי בעלה — איתוסף נמי לגבי דידיה [נוסף גם כן לגביו].

ב משנה הבא על בת בתו — פעמים שחייב עליה בביאה אחת משום בת בתו, וכלתו, כגון שנשאה בנו. ויכול להיות חייב עליה גם משום אשת אחיו, אם נישאה לאחיו, ומשום אשת אחי אביו, אם גירשה אחיו או מת ונישאה לאחי אביו, ומשום אחות אשתו, אם היתה אחותה נשואה לו, ומשום אשת איש, ומשום נדה, אם בא עליה בנידתה. ר' יוסי אומר: אם עבר זקן, אביו של זה, ונשאה — חייב עליה הבן גם משום אשת אב.

וכן הבא על בת אשתו יש שחייב עליה שש חטאות, בדומה לבא על בתו: משום בת אשתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה. וכן הבא על בת בתה של אשתו חייב עליה שבע חטאות, בדומה לבא על בת בתו: משום בת בת אשתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.

ג גמרא קתני [הריהו שונה במשנה], ר' יוסי אומר: אם עבר זקן (אביו) ונשאה חייב עליה משום אשת אב. ושואלים: מי שריא ליה [האם אשה זו מותרת לו] לאביו של זה? והלוא היתה נשואה לאחיו של האב, ואין קידושין תופסים בה, שתהא קרויה אשתו! אמר ר' יוחנן: כגון שנפלה לו לאביו ליבום, שמת אחי אביו בלא בנים.

ומקשים: אי הכי [אם כך], שנפלה לו ליבום, מאי [מה] פשר הלשון "עבר זקן ונשאה"? אמר ר' יעקב: שעבר עליה משום כלת בנו, שהיא שניה לעריות.

שאף על פי שאינה אסורה עליו מן התורה, מכל מקום היא אסורה מדברי סופרים, ואסור לו לייבמה, כדתניא [כמו ששנויה ברייתא]: כלתו אסורה עליו משום איסור ערוה, כלת בנו אסורה משום שניה. וכן אתה מוצא בבת בנו שהיא ערוה, ובבת בן בנו שהיא שניה. ואיסור זה הוא עד סוף כל הדורות, כגון בת בן בן בנו, ובת בת בת בן בנו, שכולן אסורות משום שניות.

ושואלים: ומי אית ליה [והאם יש לו] לר' י וסי איסור חל על איסור? והא תנן [והרי שנינו במשנה]: עבר עבירה שיש בה שתי מיתות — נידון במיתה החמורה שבהם, ר' יוסי אומר: נידון בזיקה ראשונה שבאה עליו, כלומר לפי האיסור הראשון שחל עליו.

ותניא [ושנויה ברייתא]: כיצד אמר ר' יוסי נידון בזיקה ראשונה? כגון חמותו, שהיתה אלמנה ונעשת אשת איש, אם בא עליה — הרי הוא נידון עליה משום חמותו, בשריפה, משום שאיסור חמותו חל עליו בראשונה.

ואם היתה אשת איש ונעשת חמותו — נידון משום אשת איש, בחנק, למרות ששריפה חמורה יותר. הרי שלדעת ר' יוסי אין איסור חל על איסור!

אמר ר' אבהו: מודה ר' יוסי באיסור מוסיף שאיסור חל איסור, ולכן הוא מחייב במשנתנו גם משום אשת האב. וכן כי אתא [כאשר בא] רבין מארץ ישראל אמר בשם ר' יוחנן: מודה ר' יוסי באיסור מוסיף.

ושואלים: מאי [מה] איסור מוסיף איכא הכא [יש כאן]? ומשיבים: דאיכא ברא לסבא [שיש בן נוסף לזקן, לאביו], מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בריה [מתוך שנוסף איסור לגבי בנו הנוסף של אביו] משום אשת אביו — איתוסף איסורא לגבי דידיה [נוסף איסור זה לגביו].

ד משנה הבא על חמותו בשוגג פעמים שחייב עליה בביאה אחת שבע חטאות: משום חמותו, וכלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואחות אשתו, ואשת איש, ונדה. וכן הבא על אם חמיו, ועל אם חמותו יכול שיתחייב שבע חטאות על ביאה אחת.

ר' יוחנן בן נורי אומר: הבא על חמותו בשוגג יש שחייב עליה בביאה זו שלוש חטאות, משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו. אמרו לו: שלשתן שם אחד של איסור הן, שנלמדו מכתוב אחד, שנאמר: "ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח" (ויקרא יח, יז), ולפיכך אין חילוק חטאות ביניהם.

ה גמרא אמר ר' אלעזר אמר ר' הושעיא: ר' יוחנן בן נורי וסומכוס אמרו דבר אחד. ר' יוחנן בן נורי — הא דאמרן [זו שאמרנו] בענין הבא על חמותו, שמתחייב עליה גם משום אם חמותו ואם חמיו. סומכוס מאי [מה] היא — דתנן [ששנינו במשנה]:

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

^א)עד כאן שייך לדף יד ע"א הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו וכלתו. כגון שנשאה בנו שמותר לישא בת אחותו והיא כלתו:

ואחות אשתו. כגון שהיה לבעל בת מאשה אחרת ונשאה חמיו [והוליד ממנה בת] וכשבא זה על בת בתו היתה אחות אשתו ואם נשאה אחיו קודם לכן ומת ואח"כ נשאה אחי אביו ומת ואח"כ היתה אשת איש ונדה ואח"כ בא עליה זה חייב עליה משום בת בתו וכלתו כו':

ר' יוסי אמר אם עבר הזקן ונשאה. לבת בת בנו ואח"כ בא בנו עליה חייב עליה משום אשת אב אע"ג דלא היה לאביו אישות בה אלא נשאה בעבירה הואיל ואינה אסורה לו מדאורייתא דהויא שנייה חייב עליה משום אשת אב:

וכן הבא על בת אשתו. חייב עליה בכל הללו שמות משום בת אשתו וכלתו ואחות אשתו כו' כגון שהיתה לבת אשתו אחות מאם אחרת ונשאה בעל אמה ואשת אחיו כגון שנשאה אחיו אחר מיתת בנו ואח"כ אחי אביו כו' וכן הבא על בת בת אשתו חייב עליה משום בת בת אשתו ובכל השמות הללו. וה"ה בבא על בת בנה שיש בה כל השמות הללו אלא תנא בת בתו וה"ה לבת בנה:

איסור בת אחת. דכי בא על בתו איסור בתו ואחותו באין כאחד ניסת לאחיו מיגו דאיתוסף איסורא לגבי אחין כולן בשאינה זקוקה לייבום איתוסף נמי לגבי דידיה (דאבוה) [משום אחוה] והיינו איסור מוסיף שניתוספו אחרים על איסורו שאיסורה נמי לאחין כולן. נישאת לאחי אביו היינו נמי איסור מוסיף שנאסרה נמי על אחי אביו. ואשת איש ונדה היינו נמי איסור מוסיף שניתוספו אחרים נמי על איסורו:

מי שריא ליה. לזקן מי אית ליה קדושין בגוה דליחייב בנו עלה משום אשת אב:

אין אמר ר' יוחנן כגון שנפלה לו בייבום. שבת בת בנו היתה נשואה לאחיו של זקן ונפלה לו בייבום:

אי הכי אם נפלה לו בייבום דמן התורה זקוקה לו דאינה מן העריות גופן מאי עבר דקאמר:

אין שעבר על דברי חכמים דנשא שניה. דכלת בנו הויא שניה וכן נמי בת בת בנו אלא תנא כלת בנו וה"ה לבת בת בנו:

וכן אתה מוצא עד סוף כל הדורות דבת בן בנו ובת בת בנו עד סוף כל הדורות כולן הויין שניות:

מי אית ליה לר' יוסי איסור חל על איסור. דקתני אם עבר הזקן ונשאה חייב עליה משום אשת אב. והתנן עבר עבירה כו':

א"ר אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף. היכא דנתוספו אחרים על איסורו דהתם איסור חל על איסור. ואי אמרת חמותו ונעשית אשת איש הא איתוסף הכא איסורא לגבי אחר לכולי עלמא וליחייב הכי שתים אין ודאי תרתי מיחייב אבל בתרי קטלי לא מצי קטלי ליה הלכך נידון בזיקה ראשונה והיינו דקאמר התם ביבמות מעלה עליו הכתוב כאילו עשה שתים ועשה אחת למאי נפקא מינה לקוברו בין רשעים גמורים בין נסקלין ונשרפין. אבל הכא גבי חטאות היכא דאיסור מוסיף הוא מודי ר' יוסי דחייב שתים דאיסור חל על איסור:

והכא מאי איסור מוסיף איכא לגביה דהיכא דעבר הזקן ונשאה:

איכא כגון דאית ליה ברא אחריני לסבא מיגו (דאיתי) [דאיתוסף] איסורא לגביה בריה דאסור באשת אביו איתוסף נמי איסורא לגביה האי:

הבא על בת בתו כו' משום חמותו וכלתו. כגון שחמותו נשואה לבנו. ואחות אשתו כגון שהיה נשוי קודם לכן אחות חמותו ואשת אחיו כגון שמת בנו ונשאה אחיו ואח"כ נשאה אחי אביו ומת ואח"כ נשאה איש אחר והיא נדה וכן הבא על אם חמותו חייב עליה משום אם חמותו וכלתו ואחות אשתו וכל השמות הללו:

וכן הבא על אם חמיו. חייב עליה משום אם חמיו וכלתו ואחות אשתו כו':

ר' יוחנן בן נורי אמר הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו. כיצד כגון שהיתה לחמותו שתי בנות ובן אחד ונשא הוא הבת האחת ונשא בת אחיה ובת אחותה וכשבא על חמותו הזקנה הרי היא חמותו ואם חמותו ואם חמיו אמרו לו שלשתן שם אחד הן. שם חמות ואינו חייב אלא חטאת אחת:

רש"י ד"ה נשאת לאחי אביו כו'. ולגבי אחיו משום אשת אחי האב. נ"ל לנקוד אחיו בקמץ האל"ף. ור"ל אותו שנשאה מקודם ומיירי שגירשה. וא"כ טרם שנשאת לאחי אביו היתה מותרת לחזור לו. או י"ל דמיירי שמת אחיו אותו שנשאה בלא בנים (וכדמוקי לקמן להא דר' יוסי) ופקעה איסור אשת אח מכל האחים ונשאת לאחי אביו וקדושין תופסין ביבמה לשוק כדמסקינן ביבמות (צב ב). ולרב דאמר שם דא"ק תופסין. וכן שמואל דפסקינן כוותי' לא פסיקא ליה. וכן לפמש"כ התוס' לקמן דת"ק לא מיירי בעבד איסורא. משכחת לה שחלץ לה א' מן האחין ולא קאי עלה אלא בלאו דלא יבנה החולץ אליבא דכ"ע עי' יבמות (י ב). ואיסור חמור חל על איסור קל כבתד"ה נישאת. ולכאורה לפ"ז יהי' ראיה למש"כ בס"ד במהדורות לס' נת"ע (דף קיד) דהא הכא פקע מכולן איסור אשת אח אליבא דריו"ח ביבמות שם. ואפ"ה עליו נשאר האיסור. אבל יש לדחות דמיירי כאן שיש ביניהם אח סריס וכדומה שממנו לא פקע האיסור דאשת אח לכ"ע ואכמ"ל:

בא"ד ל"א ה"ג כו' לגבי בני אחי אביו (משום אשת אב). תיבות אלו שסבבתים משמע בבה"ז שלא היו לפניו ברש"י רק שהוא הוסיפם לביאור דבריו וכן הבין בתי"ש. ולע"ד נ"פ דר"ל כגון שהיו שני אחים לאביו ראובן ושמעון וכשנשאה ראובן ניתוסף עליה איסורא לבני שמעון משום אשת אחי אביו ונכון בס"ד:

תד"ה נישאת. וי"ל דמיירי כו' דהוא עצמו כ"כ ממזר. נ"ל דר"ל דע"כ אותו שנשאה הוא ממזר דהא ת"ק לא מיירי בעבד איסורא כמש"כ לקמן. ולכן י"ל בטח דאחיו כ"כ ממזר. ונ"ל דכמו כן מש"כ הרע"ב א"נ אם היו אחי אביה ממזרים. ר"ל שהיו כולם ממזרים אף אותו שנשאה וא"כ תו לא נצרך לומר מש"כ קודם שקדושין תופסין בח"ל. ודלא כמש"כ התוי"ט עליו דל"ד:

במשנה הבא על בת בתו חייב כו'. לכאורה לפי פסק הרמב"ם בפ"ב מהל' א"ב הל"ו דהבא על בתו מנשואתו חייב שתים משום בתו ומשום אשה ובתה. ונראה פשוט דה"ה (או אפשר כש"כ דבה כתיב אזהרה מפורשת ערות כו' או בת בתך ל"ת משא"כ בתו דילפינן לאביי כדא"ל ולרבא כדא"ל בהנשרפין) בבת בתו מנשואתו. ונ"ל דאפי' להראב"ד שהשיגו בזה (עי' טעמו בלח"מ שם) מודה דאם אנס אשה וילדה בת דנאסרה עליו משום בתו מאנוסתו ואח"כ נשא את אמה דחייל על הבת ג"כ איסור אשה ובתה ע"י כולל דשאר בנותיה מאיש אחר. והלח"מ שם שגה בזה במחכ"ת. וא"כ קשה מדוע לא חשיב כאן איסור דבת בתה ויהי' שמונה. וי"ל דהתנא רצה לאשמעינן בסיפא בת בת אשתו בפ"ע דיש בה ג"כ כל השמות הללו. וזה ממילא מובן דבהצטרפותם יהיו ח' חטאות. ודע דבירושלמי ר"פ נושאין מבואר להדיא שלא כדברי הרמב"ם דז"ל שם בעון קומי ר"א בת בתו מן הנשואין ב"ב מן האונסין. א"ל כל שם בת בת אחת וע"ש דמוכח דבכ"ע א"ח אלא אחת ואף באנס ואח"כ נשאה ודלא כמש"כ דבזה גם הראב"ד מודה:

שם וכן הבא כו' ועל בת בתה. וכ' הרע"ב ומ"ל שהיא אחות אשתו כגון כו'. והוא מפי' הרמב"ם. תימה דגם בהיתר מ"ל כגון שהיה לחתן אשתו בת מאשה אחרת ונשאה זה ועמש"כ לקמן במשנה הסמוכה:

גמרא כדתניא כלתו כו' וכן אתה מוצא בבנו ובן בנו עד כו'. כ"ה הגי' ביבמות וע"ש:

רש"י ד"ה וכן בת אשתו. חייב כו' ואשת אחיו כו' וכן בת בת אשתו כו'. כצ"ל:

תד"ה הבא. ונשא בת לאה שהיתה לה מיעקב כו'. בס' נ"ת מביא בשם ב"ד להגיה שהיתה לה מאיש אחר כו' ה"ה בת בן אשתו ובת בתה. ולעד"נ של"ד כלל דעל בת בנה ובת בתה (בגוף אחד) א"ח אלא חטאת אחת כיון דנאמרו בלאו אחד כמו במשנה הסמוכה לקמן להאמרו לו ועמש"כ שם. ול"נ לסרס דבריהם ולתת הבת לרחל מאדם אחר והבן ללאה מיעקב ותהי' הבת הנולדה מהן בת בתה (כציור דמתניתין) ובת בנו. וכצ"ל בקושייתם (על הסיפא). והא דלא הקשה ר"ב ברישא אמאי לא חשיב גם בת בנו כגון שבא בנו על בתו והולידו בת. דבזה ודאי חייב שתים כיון דכתיב או בת בתך דאו בא לחלק כדמוכח בסנהדרין (סה) ע"ש בפרש"י ד"ה חלוקין הן במיתה. משום דעדיפא ליה להקשות ממה שבא ע"י היתר:

תד"ה ואחות. וא"ת מ"מ אמאי כו' שיעקב נשא אחותה נכרית כו'. כצ"ל ועי' בה"ז. והתוי"ט העתיק דבריהם בגירסא אחרת נכונה וברורה:

בא"ד וי"ל כו' עד שנולדה בת דינה מאותו כו'. כצ"ל:

במשנה הבא על חמותו כו'. עי' בפירוש הרע"ב והוא מהרמב"ם. הן בפשוט יל"פ בהיתר כגון ראובן נשא אשה ובנו נשא אמה ואח"כ נשא ראובן ג"כ את אחות חמותו. (ובהכי לא נצטרך ג"כ למה שנדחק התוי"ט בהסדר. וגם לפי גירסתינו בסדר המשנה שבגמרא אחות אשתו אחר אשת אחי אביו לא יעלה יישובו). וכן תפרש הבא על אם חמותו שבנו נשאה ואח"כ נשא הוא עוד את אחותה. ועד"ז אם חמיו. וכ"נ שהבין רש"י מדלא פירש כלום בזה ואולי לא רצו לפרש באיסור כולל כמש"כ התוספות לעיל. או משום יגדיל תורה ויאדיר:

שם ריבנ"א הבא ע"ח כו'. לכאורה צ"ל דס"ל איסור כולל אפי' בשני שמות ודלא כרבי יוסי (עיין תד"ה הכא בסופו) ואולי י"ל דכולהו הוויין שם אחד שם חמות ולענין זה דריש ריב"נ זימה היא הכתוב עשאן לכולן זימה אחת שדרש ר"א בשם ריו"ח אליבא דרבנן לענין שא"ח אלא חטאת אחת. גם י"ל דמ"ל באיסור ב"א כגון דשוויין אינהי שליח לקבלת קידושיהן:

שם א"ל שלשתן שם אחד. פירש"י ובחד לאו. ותימה דהא כתיבי בתרי לאוי ערות אשה ובתה ל"ת. את בת בנה כו' לא תקח ובסנהדרין ר"פ הנשרפין ילפינן דורות דלמעלה מדורות דלמטה ע"ש. ואולי דרשינן את בת בנה ואת ב"ב למעלה אלא תגלה. ולא תקח חוזר ג"כ אכולהי לאורויי דדרך ליקוחין אסרה תורה. וכדבר"פ נושאין. וע"ע בקדושין (סז ב). אח"ז מצאתי בירושלמי ר"פ נושאין וז"ל מ"ט דריב"נ מה אשה ובתה ובת בתה בשני לאוין אף אשה ובת בנה ובת בתה בשני לאוין מ"ט דרבנן מה בת בנה ובת בתה בלאו אחד אף אשה ובתה (כצ"ל) כו' ובת בנה בלאו אחד. והשתא מקויים פירש"י. ועי' בפי' הרמב"ם פי' אחר ולע"ד נל"פ שם אחד הוא מה שפי' לנו ר"א בשם ריו"ח לקמן בגמרא זימה היא הכתוב עשאן לכולן זימה אחת:

רש"י ד"ה וכן בת אשתו חייב וכו' אחיו כו' וכן בת "בת" אשתו כצ"ל:

תד"ה נשאת וכו' וי"ל דמיירי דאחיו נמי ממזר. נ"ב ואחין נמי ממזרין:

ד"ה הבא וכו' (בסה"ד) גבי אשת איש "ונעשית" כצ"ל:

ד"ה ואחות אשתו וכו' וכגון שיעקב נשא אחותו נכרית צ"ל אחותה:

בא"ד של בת דינה בת יעקב וילדה. נ"ב דינה לבעלה חתן יעקב בת אחר שנשא יעקב בת בעלה שהיה לו מאשה אחרת שהיא אחות נכרית של בת דינה. ר"ל אחותה מאביה ולא מאמה:

והא לית ליה לר' מאיר כו'. דהא לא בעי' לאוקומי לעיל אלא באיסור כולל ומוסיף: מיגו דאיתוסף איסורא בה לגבי שאר אחין. משום אשת אח איתוסף נמי איסורא גבי דידיה: נשאת לאחי אביו מיגו דאיתוסף איסורא לגבי אחיו איתוסף לגבי דידיה. ולגבי אחיו משום אשת אחי האב: ל''א ה''ג מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחי אביו משום אשת אב: מתני' בת בתו וכלתו. שנשאה בנו: ואחות אשתו. שהיה נשוי את בת חתנו שהיא אחות בת בתו מן האב כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו וכשבא זה על בתו של חתנו שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו: ואשת אחיו. שמת בנו ונשאה אחיו של זה: ואשת אחי אביו. שמת אחיו ונשאה אחי אביו: אם עבר הזקן. אביו של זה ונשאה ואחר כך בא עליה זה חייב אף על אשת האב: וכן בת אשתו. חייב עליה משום בת אשתו וכלתו ואשת אחיו כו' וכן בת אשתו חייב עליה משום כל אלה: גמ' ומי שריא ליה. לאביו של זה והא אשת אחיו היא דהא מחייבינן ליה לבנו משום אשת אחי אביו אלמא אסירא ליה לאביו משום אשת אח ואין לו אישות בה ואמאי קאמר רבי יוסי חייב עליה משום אשת אב: שנפלה לו ליבום. מאחיו שמת בלא בנים ובא הוא ליבמה: אם כן מאי עבר זקן. הא שפיר עבד דאינה אסורה עליו משום איסור ערוה ואם תאמר כלתו היא דהא מחייבינן לבריה משום אשת אח לאו פירכא היא דאיכא לאוקומה דאשת אחיו של בנו מאמו היא ולאו כלתו של אב היא אלא אשת חורגו ומותרת לו: דעבר משום כלת בנו שהיא שניה. מדברי סופרים דהא חייבנו לבריה משום כלתו והוא הדין נמי דמצי לתרוצי דעבר משום בת בת בנו שהיא שניה אלא חדא מינייהו נקט: שתי מיתות. חמותו ואשת איש איכא שריפה וחנק ושריפה חמורה מחנק: בזיקה ראשונה. ולא באחרונה דאין איסור חל על איסור: מודה ר' יוסי. במתני' דאיכא איסור מוסיף ה''ה לכולל ובת אחת כדמפרש לקמן הלכך חמותו ונעשית אשת איש אף על גב דאיכא איסור מוסיף דאיתוסף איסורא דאשת איש אכולי עלמא אפ''ה נידון בחמותו משום דחמורה היא אבל אשת איש ונעשית חמותו ליכא לא כולל ולא מוסיף: והכא בבת בתו ועבר אביו ונשאה מאי איסור מוסיף איכא. דליתוסף איסור אשת אב אהאי: כגון דאית ליה ברא לסבא. ואחיו של זה הוא דמגו דאיתוסף איסורא אההוא ברא משום אשת אב איתוסף נמי אהאי: מתני' ר' יוחנן בן נורי אומר כו' משום חמותו ואם חמותו. שהיה נשוי בתה ובת בתה ואם חמיו שנשא את בת בנה: שלשתן שם אחד. בחד קרא כתיבי ובחד לאו הלכך אין חילוק חטאות ביניהם: גמ'

נשאת לאחיו מיגו דאיתוסף כו'. פירוש משום אשת אח וא''ת והא ממזרת היא ואם כן היאך אסורה לאחיו משום אשת אח איך חל איסור אשת אח על איסור ממזרת ויש לומר דמיירי דאחיו נמי ממזר ואם כן ליכא איסור ממזרת דהוא עצמו כמו כן ממזר ועי''ל דאיסור חמור חל שפיר על איסור קל כדפרישית לעיל: הבא על בת בתו. הקשה רבינו ברוך אמאי לא חשיב בהדייהו בת בנה כגון שניסת בתו לבן אשתו וילדה לו בת דהויא בת בתו ובת בנה בבת אחת וגם בסיפא קשה אמאי לא תני בת בנה ובת בתה דמשכחת לה ביעקב שנשא רחל ולאה שאינם אחיות ויש לה בן לרחל מאדם אחר ונשא בת לאה שהיתה לה מיעקב וילדה בת לאה בת ובא יעקב עליה הרי היא בת בן אשתו ובת בתו ולפי מה שפי' לקמן דמתני' לא מיירי רק באיסור מוסיף ניחא שפיר והקשה הקדוש ה''ר יום טוב אמאי לא תני חמותו כגון שנשא בת בת בתו דבת בתו היא חמותו וי''ל דת''ק לא מיירי בעבד איסורא ומהאי טעמא לא תני אם חמותו ואם חמיו ושניות הן ואפילו לרבי יוסי נמי דמיירי בעבר זקן ונשאה יש לומר להכי לא תני להו דהוי איסור כולל ואפילו לר' חייא דאמר פרק ד' אחין (יבמות לב: ולג.) לר' יוסי מחייב תרתי משום איסור כולל היינו באיסור כולל בשם אחד אבל בשני שמות לא ומש''ה ניחא לדידיה גבי אשת איש ונעשת חמותו דלא אמרי' נידון בחמותו משום דשני שמות הן: ואחות אשתו. ואומר הר''י דלא גרס ליה דאם כן שבע הוו ואדתני לעיל שש ליתני שבע ואם תאמר וליתני שבע וליחשוב אחות אשתו וכגון שדינה בת יעקב ניסת לאדם מעלמא וילדה לו בת ואותו אדם היה לו בת אחרת מאשה אחרת ונשאה יעקב ואם כן הרי בת דינה ליעקב בת בתו ואחות אשתו וחיילא איסור אחות אשתו באיסור כולל מיגו דמיתסר בשאר אחיות משום אחות אשה איתסר נמי בבת דינה משום אחות אשה ויש לומר דלא תני רק איסורי דמודי בהו ר' יוסי ומיירי בסיפא דהיינו איסור מוסיף ואפילו לר' חייא דאמר דאית ליה לר' יוסי איסור כולל י''ל לא נחת למיתני במתני' רק איסור מוסיף וא''ת מכל מקום אמאי לא תנא אחות אשתו ובבת אחת וכגון שיעקב נשא אחותו נכרית של בת דינה בת יעקב וילדה לו בת השתא הויא אותו בת של דינה בת בתו של יעקב ואחות אשתו ויש לומר דבאיסורא שחל ע''י קדושין לא תני אלא אותה שחל האיסור מיד בשעת קדושין והשתא מיד שנשא יעקב בת האיש לא היה שום איסור עד שנולדה דינה מאותו האיש אז חל איסור אחות אשתו עם איסור בת בתו וא''ת ובגמרא נמי דקאמר מודי ליה באיסור מוסיף מנליה דילמא כולה מתני' באיסור בת אחת מיירי וכגון שנתקדשה הלה פחות מבת ג' שנים דכי נשלם שנה שלישית אז חלו כל האיסורין וחשיב במתני' בבת אחת וי''ל דלא חשיב איסורא שע''י קדושין אלא כשחלין בשעת קדושין ואי בבת אחת הויין עלה הרי לא חלו שום איסור עד גמר שלש שנים ויום אחד ועוד י''ל דמתני' לא אתיא לאורויי רק באיסור מוסיף כמו שפירשתי: אשת אחיו. היינו אשת אחיו מאמו דאי מאביו היאך נשאה זקן ולא תפסי בה קידושין דהויא כלתו ומכאן משמע דאשת אחיו מאמו בכרת ומחייב עליה חטאת והא דממעט בתורת כהנים היינו מעריריות אבל כרת איכא: מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחים וכו'. היינו ב' שמות אשת אב ואשת אחי אביו באיסור מוסיף: שעבר משום כלת בנו שניה. ות''ק הואיל ואיסורא דרבנן איכא לא חשיב ליה: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף. שאיסור חמור חל על איסור הקל או באיסורין שוין כגון איסור אח ואיסור אחות אשה אבל קל על חמור. לא חיילא אפי' באיסור מוסיף הילכך חמותו ונעשית אשת איש כו' ור' יוסי דאתא לאוספי באשת אב אינו מודה בהני דהזכיר הת''ק דבשלמא כלתו דבסקילה חייל אבת בתו דבשריפה ואשת אב חייל אכלתו דשניהן שוין אבל אשת איש דבחנק לא חיילא אשריפה ואסקילה וכ''ש אחות אשה ואשת אח ואשת אחי אביו ונדה דחייבי כריתות גרידי לא חיילי הילכך לר' יוסי לא משכחת אלא ג' בת בתו כלתו ואשת אב: מודה ר' יוסי באיסור מוסיף. פירש''י דה''ה באיסור כולל ולא משמע הכי בפרק ד' אחין:

כריתות יד ע"ב